וולט ויטמן

“יש משהו בקירבה לגברים ולנשים, ובהסתכלות בהם, ובמגע איתם ובריחם, אשר מענג את הנפש מאוד. כל הדברים מענגים את הנפש, אך אלו – מענגים אותה מאוד.”

“אם תתעייף, תן לי את שני המשאות, והשען ידך על מתני, ובבוא הזמן תשיב לי כגמולי.”

“אישה מצפה לי ויש לה הכול, דבר אינו חסר. אך ללא סקס הכול חסר.”

“האדישות האמיתית או המדומה של איש או אישה שאני אוהב.”

“השייך לי, שייך גם לך.”

“גָּמַרְתִּי לְהִתְלוֹנֵן בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים, לְהִתְלַחֵשׁ בַּסִּפְרִיּוֹת, לְבַקֵּר מֵהַצַּד, חָזָק וּמְרֻצֶּה אֲנִי יוֹצֵא לְמַסָּעִי בַּדֶּרֶךְ הַפְּתוּחָה.”

“כל דבר ראשון, ייתן בו עינו, ונעשה הוא עצמו הדבר, והדבר ההוא יעשה חלק בו משך היום או חלק מן היום, או משך שנים רבות.”

“לבדי, מריח את האדמה, עומד מדי פעם בדממה. לבדי, חשבתי, ועד מהרה נאסף גדוד סביבי.”

“אני קיים כמו שאני, די בזה, גם אם איש מלבדי לא יחוש זאת, אשמח בחלקי.”

“ואני כאן, עיקש, חמדן, חסר לאות, ואין להתנער ממני.”

“טובות או רעות שאומר על עצמי אומר על כולם.”

“אינני חושב שקיים משהו נפלא יותר מאשר אני עצמי.”

“כל אחד שר את אשר לו או לה ולא לאיש זולתם.”

“דבר אינו חשוב לאדם יותר מאשר הוא עצמו.”

“מרוחק מטלטלות לכאן ולכאן עומד מה שהנני.”

“בכל בני־האדם אני רואה את עצמי.”

“אני מהלל את עצמי.”

“רַעֲנָן, שָׁר, שׁוֹאֵף אֶת נְשִׁימַת הַסְּתָו הַבְּשֵׁלָה, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא בַּמַּעֲרָב מַחְוִיר וְנֶעְלָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר, כְּשֶׁשּׁוֹטַטְתִּי לְבַדִּי עַל הַחוֹף וְהִתְפַּשַּׁטְתִּי וְרָחַצְתִּי, צוֹחֵק עִם הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים.”

“במשעולים לא דרכה בהם רגל אחת, בצמחייה על שפת מי אדם. פליט מחיי ראווה, מכל אמת מידה נודעת ברבים.”

“קטפי היום את פרחי החיים. המוות כה קרוב עד כי הניצן שנפתח היום ייסגר במהרה.”