ויליאם סאמרסט מוג'ם

“אנשים הגרים בבדידות נואשת כזו, בנקודות הנידחות ביותר של עולמנו, מוצאים לעתים הקלה בכך שהם מספרים למישהו, שבוודאי לא יפגשוהו שנית, את הפרשה שהעיקה אולי מזה שנים רבות על שעות יומם וחלומות לילותיהם.”

“[הסופר] יכול לנחש חלק ניכר מהנעשה בנפש בן העם האחר, משום ששניהם שייכים לגזע האנושי, אולם נותר חלק רב, אולי העיקרי והחשוב ביותר, בנפש הזר אשר עדיו אין למחבר האמור כל אמצעי מגע וגישה.”

“יש האומרים כי הסבל והייסורים מאצילים את האדם. אין אמת בכך. בדרך כלל, הופכים הייסורים את בני האדם קטנוניים, מהירי ריב ואנוכיים.”

“אין בנמצא דבר כה מתועב כמו הדאגה התמידית לאמצעי קיום. הכסף דומה לחוש שישי שבלעדיו אינך יכול להשתמש בחמשת החושים האחרים.”

“זה הרבה מאד לבקש שדברים יראו לך גם הגיונים וגם אסתטיים.”

“תמיד יש מישהו שאוהב, ומישהו שנותן שיאהבו אותו.”

“כשהמצב הוא הגרוע ביותר, אני מוצא שמשהו תמיד קורה.”

“לא שווה לחיות את החיים, אם דואגים לעתיד כפי שדואגים על ההווה.”

“אנשים מבקשים את חוות דעתם של מבקרים ספרותיים, אך אינם רוצים אלא בשבחים.”

“אינני משבח או מאשים. אני מקבל.”

“אף פעם לא העמדתי פנים שאני יותר ממספר סיפורים.”

“לשלמות יש רק פגם רציני אחד - היא נולדה להיות משעממת.”

“הדבר השימושי ביותר באשר לעקרונות, הוא שאנו יכולים תמיד להקריבם בהזדמנות הראשונה.”

“הכרזה על אהבת נצח איננה מגוחכת לעולם אם היא מלווה באבני חן.”

“היכולת לצטט היא תחליף לתבונה.”

“במרוצתה של ארוחה דשנה השראתו הרוחנית של אדם באה על ביטויה.”

“ידע קטן מדי הוא מסוכן, אך בערות גדולה רעה באותה מידה.”

“כל אושר מתחיל בארוחת בוקר שלווה.”

“קל הרבה יותר לאבד הרגלים טובים מאשר הרגלים רעים.”

“הבינוניים בלבד הם תמיד במיטבם.”