W. H. Auden

“אודן היה המשורר כותב האנגלית הראשון שהרגיש בבית במאה העשרים. שירתו קידמה בברכה את כל המצבים המעוותים של זמנו, את כל מגוון לשונותיו ואירועיו.”

“ראיתי ביער ציפורים באילן; מדינאים לא היו להן וזמרו כרצונן.”

“אין דבר כזה מדינה, ואף אחד לא יכול להתקיים לבדו.”

“בחלום בלהה של חשכה כל כלבי אירופה רועמים נביחה, והאמות החיות מחכות בלי תוחלת, כל אחת בשנאתה מבדלת.”

“בזרם מכים וחוף חלוקי האבנים זוחל אחר הגלים המשתברים.”

“עננים בשמים המשתקפים בראי הנמל וכל הקיץ דרך הליכתם השלוה של המים.”

“הלילות נטולי הירח של חודש יוני.”

“בעניין הסבל הם לא טעו אף פעם, רבי האמנים: כה היטב הם הבינו את מקומו האנושי; איך הוא נוטל את מקומו בעוד מישהו אחר אוכל או פותח חלון או סתם מהלך לו לאיזה מקום.”

“אוכל היה אהבתו הציבורית, התשוקה הפרטית שלו.”

“למד את האנשים החופשיים איך לשבח.”

“עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב.”

“אנו חיים בחופש מתוך צורך.”

“טיפשי הוא לסרב להצעות הזמן.”

“אדם הוא יצור יוצר היסטוריה, שאינו יכול לחזור על עברו, אך אינו יכול גם להותיר אותו מאחוריו.”

“קל היה להבין את השירה אשר חצב; את טפשות האדם הוא הכיר ככף ידו.”

“כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני.”

“האם לא תשמע את אשר אומרים בחוף.”

“הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו.”

“בישימון בו מקף הלב תן למעין המרפא ללבלב.”

“סוגד לשפה וסולח לכל מי שבזכותה היא חיה.”