W. B. Yeats

“הוא חש כמו כולנו במתח שנראה שהופך את החיים לאירוע דרמטי.”

“בסוף כל הספור, מה נשתנה? זעת־אפיו תשאיר חותם ממילא.”

“כל ימי נעורי דוברי השקר נדנדתי בשמש את עלי ופרחיי. הגיעה העת לאמת בשלכת.”

“על רוח האדם נגזר לבחר בין יצירה ובין חיים בלי דפי.”

“איש אחד אהב את נפשך המשתוקקת, ואף אהב את התוגות בפניך המשתנים.”

“לתמימים וליפים אין כל אויבים מלבד הזמן.”

“חרדה, נבצרה מספר, חבויה בלב אהבה.”

“אהבתי היא פתיל לא נטוה בין אפל ושחר נובט.”

“פיו צוארה לופת, ואת רכות שדיה הוא מצמיד אליו לגוף.”

“למען תמצאנה עלמות מתבגרות את האדם הראשון במחשבתן.”

“חמלה שלא תתאר חבויה בלב האוהב.”