Tomas Tranströmer

“שיריו של טראנסטרמר עשויים כמעט אך ורק מאימאז'ים, כלומר מתמונות מילוליות מדויקות ומהודקות, לעתים קרובות מין ציורי טבע מופשטים־למחצה שהנוכחות האנושית מובלעת לתוכם בעדינות רבה.”

“נח במטת המלון והעיר נעורה מסביבי. המלה עמומה ואור אפרפר שוטפים פנימה, מעלים אותי מדרגה: לבקר.”

“הדבר היחיד שאני רוצה לומר נוצץ, אינו נתן להשגה כמו כלי הכסף בבית העבוט.”

“קורה שהמוות מגיע באמצע החיים ומודד את האדם. הביקור נשכח והחיים נמשכים.”

“בתוכך קשתות נפתחות זו אחר זו עד אין סוף. לעולם לא תשלם, וכך ראוי.”

“מלאך בלי פנים חבק אותי ולחש במלוא הגוף: 'אל תבוש להיות אדם'.”

“אצבעותיו המשועות לעזרה של מי שחנק את בכיו זמן רב שם למטה.”

“סופה מסובבת את כנפי הטחנה בפראות, בחשכת הלילה, טוחנת ריק.”

“בכנסיה רומנסקית ענקית הצטופפו התירים בחצי עלטה.”

“צבה־אם נמלטת בטיסה אל מתחת למים.”