Theodor Herzl

“אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי.”

“דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות־ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו.”

“אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. היינה אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום־יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת.”

“כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה.”

“אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבזל יסדתי את מדינת היהודים'. ... לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול.”

“מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו.”

“אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו.”

“דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים.”

“איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!”

“דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך.”

“אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה.”

“השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים.”

“עבודה היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק האהבה הייתה יכולה להידמות אליה, אילו הייתה האהבה בת קיום.”

“נתתי את דם לבי למען עמי.”

“אני עובר ריפוי לב. אמי איננה יודעת; היא סבורה שאני רק נח כאן. אל תעשו שטויות בזמן שאני מת.”

“צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם.”

“אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!”

“השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות.”

“מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים.”

“אין אומתינו אומה אלא באמונתה.”