T. S. Eliot

“זו הדרך שבה העולם מגיע לקיצו, לא בבום, אלא ביבבות.”

“בין הרעיון לבין המציאות, בין התנועה לבין הפעלה, נופל הצל.”

“באותה שעה בה אנו רוטטים מרב עדנה שפתים אשר תנשקנה צקות תפלה אל אבן שבורה.”

“מחצית הצרות שבעולם נגרמות על ידי אנשים החפצים לחוש בגדולתם.”

“הייתי כה מושפל לאחרונה, עד כי הגעתי לנקודה שבה חדלתי מלחוש בהשפלה.”

“רק מי שהולך רחוק מדי, יודע עד כמה הוא יכול להרחיק לכת.”

“עלינו לקחת סיכונים על עצמנו; זהו ייעודנו.”

“הסתגל נא לחיות עם הטיפש שהוא אתה.”

“כל רגע הוא התחלה חדשה.”

“אם יש לך אומץ, קיימת דרך אחרת.”

“לא אוכל לשתות מן המקום שם פורחים אילנות ובוקעים עינות, כי דבר לא יחזר.”

“מה אבכה אבדן שררה שגורה שלא תחזר?”

“שוב לא אקוה לסב אחור.”

“צעדים מהדהדים בזכרון לארך מעבר שלא הלכנו בו לקראת הדלת שאף-פעם לא פתחנו.”

“מה שיכול היה להיות ומה שהיה מצביעים אל קץ אחד, והוא תמיד הווה.”

“זמן הוה וזמן עבר שניהם אולי הווים בזמן עתיד.”