זיגמונד פרויד

“מה שמאפיין את כל הסטיות הוא שהן מתכחשות למטרה העיקרית של המין, שהיא פרייה ורבייה.”

“בעלי חיים לעולם אינם הורגים לשם ספורט. האדם הוא בעל החיים היחיד, שלגביו עינוי ומוות של יצור אחר הוא דבר המשעשע כשלעצמו.”

“ההשתתפות במחזה מתוך הקהל מקנה למבוגר את מה שמקנה המשחק לילד... להיכנע באופן נטול בושה לרגשות שעד כה נהג לדכא.”

“המשורר יוצר בשבילנו את האפשרות ליהנות, מכאן ואילך, מהזיותינו שלנו בעצמנו בלא מוסר־כליות ובלא בושה.”

“איזו משיכה יוצאת דופן, מרתקת ממש, יש לבדיחה בחברתנו.”

“התת מודע הוא הנפש האמיתית: הטבע הפנימי הוא בלתי ידוע ומובן לנו בדיוק כמו המציאות של העולם החיצוני.”

“הציוויליזציה התחילה ברגע שאדם כועס הביע את עצמו במילה במקום באבן.”

“אינני חסיד של הגישה הטוענת ליחסיות של הידיעות שלנו אלא מאמין באפשרות קיומן של אמיתות מוחלטות, אף כי ההתקרבות אליהן תחייב אותנו להכניס בהן תיקונים ללא הרף.”

“עבודת השחזור [=של הפסיכואנליטיקן] דומה במידה רבה לחפירה שמטרתה לגלות שרידים ארכיאולוגיים.”

“מי שכאנליטיקאי מאס באמצעי הזהירות של האנליזה האישית, יבוא על עונשו לא רק בהגבלת יכולתו ללמוד – מעבר למדה מסוימת – מן החולים שלו, אלא שלפתחו רובצת גם סכנה חמורה יותר, העלולה להפוך גם לסכנה לאחרים. הוא יתפתה על נקלה להשליך על האחר את מה שמוכר לו מתוך תפיסה עצמית מעורפלת של מוזרויותיו האישיות, כאילו מדובר בתיאוריה מדעית בעלת תוקף כללי, בכך יוציא שם רע למתודה הפסיכואנליטית ויוליך שולל את אלה שאינם מנוסים.”

“טיפול חינם מגביר במידה עצומה את התנגדותם של אחדים מהנוירוטיים... היעדרה של השפעה מווסתת, הגלומה בתשלום סדיר לרופא, מורגש במידה מכאיבה מאד; כל היחסים בין החולה לרופא מנותקים מחיי המציאות, והחולה אינו עושה כל מאמץ לסיים את הטיפול.”

“אם האנושות הייתה מסוגלת ללמוד באמצעות הסתכלות ישירה בילדים, הייתי יכול לחסוך לעצמי את הטרחה לכתוב ספר זה.”

“הפסיכואנליזה כשלעצמה איננה בעד ואיננה נגד הדת. זהו מכשיר חסר פניות שבו יכולים לעשות שימוש אנשים דתיים וחילוניים, כי אין הוא משמש אלא כדי לשחרר בני אדם מסבלם.”

“גם אחרי שלושים שנות מחקר של נפש האישה, אין לי מושג מה בעצם האישה רוצה.”

“כאשר ההשראה לא באה אלי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך.”

“אצל הנוירוטי ההדחקה מועדת להיכשל, היא בלתי יציבה ודורשת את החזרה עליה.”

“ליישב בין חיי היצר (הסתמי) לבין תביעות העולם החיצון, כלומר לתווך בהצלחה בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית.”

“לפעמים סיגר הוא סתם סיגר.”

“החלום הוא סיפוקה של התשוקה.”

“בכל מקום אליו אני מגיע אני מגלה שמשורר כבר היה שם לפני.”