ראובן ריבלין

“ריבלין הוא כבר מזמן לא משלנו. אני לא מופתע ואין לי ציפיות ממנו. התגובה שלו נגדנו היא תמיד כי נתניהו לא הצביע בשבילו ולא תמך בו לנשיאות. אנחנו נבחרנו על ידי הציבור הוא נבחר על ידי חברי הכנסת לא על ידי הציבור ואנחנו מייצגים את הציבור שלנו ואת הציבור של עם ישראל.”

“כבודו הולך בדרך לא הוגנת כלפי עמו, ומתרחק בכל יום שעובר יותר ויותר, עד כדי ויתור כמעט מוחלט על הערכים היהודיים בעם היהודי ועל זהותו האישית כיהודי. ובעיקר, הכי חשוב - על הפניית עורף אל בני עמו, תוך התנשאות והחלפת העור.”

“בשנים שכיהן כיו"ר הכנסת הוכיח כי הוא דמוקרט אמיתי וידע לנווט בהצלחה בין הגלים הפרלמנטרים. הוא היטה אוזן למיעוט והעניק לו אפילו העדפה מתקנת, כפי שלפעמים נדרש. באופן מידי הופיע הביטוי השחוק על הנעליים הגדולות (של פרס) וכל השטויות הללו. רובי לא הולך יחף, יש לו נעליים משלו ואני מאמין שהוא יטיב להלך בהן בארץ ומחוצה לה.”

“הוא בא מבית טוב, הוא מזמן לא ביקר בבית.”

“אנחנו, המתנגדים, היינו לוחשים את הפסוקים האחרונים של ברכת המזון 'נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם'. שאלתי את אבי למה אחינו הספרדים והחסידים שרים זאת בקול גדול ואילו אנחנו לוחשים. היה אומר לי אבי 'כי אנחנו, כאן בירושלים, ראינו'.”

“באתי לאוהל יזכור, לא רק כדי לשמוע תיאורים היסטוריים או את עובדת קיומה של השואה. באתי כיהודי, שמבקש לשמוע בקשת סליחה ומחילה מאלה שגרמו לאסוננו, וביניהם הגרמנים והכנסייה.”

“הייתי כל כך מופתע, מדובר בעבודת אלילים, לא ביהדות. עד עכשיו חשבתי שהרפורמים הם זרם ביהדות, אבל אחרי ביקור בשניים מבתי הכנסת שלהם אני משוכנע שמדובר בדת חדשה לגמרי, בלי כל קשר ליהדות.”

“לא חשוב עם מי מדברים, אלא על מה מדברים.”

“אין רגע ישראלי יותר מן הרגע הזה, הרגע שבין 'יזכור', להנפת הדגל.”

“אני טמבל אבל לא חמור.”

“תמיד חשוב להקשיב לוותיקים מאיתנו.”

“ אם חפצי חיים אנחנו, אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית הוא חלום חיינו ומשאת נפשנו הרי שאנו נדרשים היום להישיר מבט אמיץ למציאות הזאת. וזאת, מתוך מחויבות עמוקה למצוא, יחד, תשובות לשאלות מתוך נכונות לשרטט, יחד, כל שבטי ישראל, חזון משותף, של תקווה ישראלית.”

“אנו מוכרחים לשאול בכנות, מה משותף לכל המגזרים הללו? האם יש לנו שפה אזרחית משותפת, אתוס משותף? האם יש לנו מכנה ערכי משותף שבכוחו לחבר את כל המגזרים הללו יחד, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית?”

“תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או 'שבטים' מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים.”

“חופש הביטוי הוא ערך יסוד דמוקרטי, והוא מהותי לכולנו. לנשיא, ולאחד העם. אנחנו מאד לא מסכימים אחד עם השני, המחלוקות ביננו נוקבות, עד תהום, ודווקא משום כך, בוא נתווכח אותם כהוגן, בואו נתווכח אותם נכון. בואו נקשיב, ולא נחליף מהלומות”

“אנחנו בהחלט רואים נטייה של עם ישראל לא לראות יותר ממנהיג אחד. בלי כל ספק, מדינה דמוקרטית בלי אלטרנטיבה היא סכנה לדמוקרטיה עצמה. יש לנו ראש ממשלה שיכול להיות פי אלף יותר טוב אם ידע שמישהו קורא תיגר על כסאו. אם אני מתייחס לסקרים, שבהם אחד המועמדים הוא בסביבות 40% תמיכה והאחרים רק בסביבות 10%, זה דבר מאוד מדאיג.”

“חברה דמוקרטית מבוססת על כך שהיא נבנית מתהליכים, לא ממהפכות. משטר דמוקרטי תקין, הוא כזה שמלטש ומשחיז את דרכו הליברלית, בדרך של שקלא וטריא, בדרך של שיתוף פעולה והידברות.”

“הגישה ההיררכית, המעמידה את היהודית לפני הדמוקרטית, מחמיצה את עומקה וגדולתה של מגילת העצמאות שכרכה את שני המרכיבים יחדיו ללא הפרד: יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית - בדיבור אחד נאמרו, ובדיבור אחד הן מוכרחות להמשיך ולהיאמר. אלה אינן מילים בעלמא. זוהי נשמת אפה של מדינת ישראל.”

“אנו צריכים כולנו להילחם בקיצוניים. אנחנו צריכים כולנו כשאנו רואים דבר שהולך לכיוונים לא נכונים לעמוד כרוב שקט, ולאמר – 'זו לא דרכינו ולא תהיה דרכינו'. דרכינו היא לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית. מי שחושב כך או אחרת הם מיעוטים. מיעוטי מיעוטים. נועדנו לחיות ביחד, ורוב הציבור חושב ככה.”

“אנו זוכרים שלא מאושוויץ באנו ושלא לאושוויץ אנו הולכים. אסור לנו לתת לעשן המשרפות לטשטש את יכולותינו ולהכיר את עברנו. הם חזקים מכל אלה שעמדו עלינו לכלותנו. יש הטועים לחשוב שמדינת ישראל היא פיצוי על השואה, אך אין טעות איומה מזו – ישראל קמה מכוח הזכות למולדת העתיקה, לא מאימת הכיליון ולא משנאת האחר.”