“אירופה יש לה היסטוריה, לעיתים קרובות טרגית, אך בפערים מסוימים נוחה. אך לדבר על זכויות לאומיות מוכרות כלל-עולמית או על כך שהזכויות הללו שיחקו תפקיד כלשהו בהיסטוריה שלה, זה לשחק עם כוחות האמינות הציבורית. תמיד היה זה החובה הראשונה של מדינה – ביטחונה; הבטחת ביטחונה – כוחה; והגבולות לכוחה – זו ההבנה שבה כל אחת מהן הוטלה כמורשת. כאשר הכוחות הגדולים הכריזו על עיקרון אחר, היה זה רק מטעמם, והמדינות הקטנות מעולם לא זכו בתועלת ממנו.”