Meir Shalev

“אלוהים סולד מאנשים שמתיימרים לייצג אותו ולהבין ולהביע את רצונו. אם טרח אלוהים לפתוח את רחמיהן של בנות ששוכבות עם אביהן ושל כלה ששוכבת עם חמיה, ולסגור את רחמיהן של רחל ושל שרה, סימן שלא את כל הסיבות שלו הוא מגלה לבני האדם.”

“ניווט הוא היכולת למצוא את הדרך מכל מקום לכל מקום, ובעיקר למקומות שאינך מכיר, ואילו החזרה הביתה, איך אומר זאת, נערי, דומה לציות שהכול מצייתים לכוח המשיכה. כמו שהנחל יודע את הדרך אל הים בלי מפות, וכמו שאבן מושלכת לא זקוקה למצפן כדי לשוב אל האדמה.”

“לפנות ערב שב הדוד לגן־החיות, הציץ וראה את התינוק עם ילדה גבוהה ומתולתלת, וחש דבר מה מוזר: להקת המילים שמתעופפת דרך קבע במוחו של כל אדם, ללא כל סדר ומשטר, נערכה במוחו שלו במבנה של משפט. והמשפט לחש לו את עצמו, שעתידים השניים האלה להיקשר בקשרי אהבה. כך ממש.”

“פעמונים רגילים לקבל את המכות מבפנים, לא מבחוץ.”

“זאת העצמאות האמיתית של הבנאדם – בזמן, לא בכסף.”

“הזמן המפלה הגדול, מיין את קורבנותיו. אשר למוות למוות, ואשר לזיכרון לזיכרון. אשר לזיכרון לחיים ואשר למוות לשכחה.”

“והשאר, ואני בתוכם, עם העצבים המהירים, המקצועיים, התאוותנים של הבחרות – התחלנו לירות כמטורפים.”

“אם יש לך מטרה, לך רק עליה, ובכל הכוח, וכולך רק אצבע והדק, עין וכוונות.”

“הוצאתי את המשקפיים מכיסי, הנחתי אותם על חוטמי, ושם הם עד היום. בחשבון אני מתקשה גם עכשיו, אבל במורה טוב ונדיב אני מסוגל להבחין עד היום, וגם בלי משקפיים.”

“יום אחד הוא כתב על הלוח מבחן בחשבון ואני זוכר היטב את ההערה שהתלוותה לציון הנמוך: 'התשובות חלקן נכונות, השאלות אינן נכונות'.”

“התמכרתי לקריאת ספרים. את העולם האמיתי קשה לקרב אל העיניים אבל את העולמות המודפסים על הנייר – אפשר.”

“מיום שעמדתי על דעתי, ידעתי שהראייה שלי אינה חדה. תחילה חשבתי שהעולם נברא מטושטש. אחר כך החלטתי שזו הראייה הטבעית של בני המין האנושי.”

“זה לא טוב לילד לעשות עבודות של נשים.”

“אתה מכיר דרך יותר טובה בשביל גבר לגדול?”

“בגילי כבר נעים להרגיש שיש בבית מישהו שהוא יותר זקן ממך.”

“נשים לא מתאבדות כמוכם. אם אשה מתאבדת, סימן שמישהו רצח אותה.”

“אנחנו נולדות גמורות, כמו חיות, עם כל הכוח והשכל מוכנים, עם התנועות כבר בפנים והחללים כבר מחכים. אבל אתם כל הזמן עושים חזרות, ורק בשביל זה אתם משחקים משחקים, ורק בשביל זה אתם נלחמים מלחמות ושוכבים עם נשים. הכל אצלכם זה אימונים. ובגלל זה, כשגבר רוצה למות, זה עניינו.”

“אבן זה אבן, עבודה של גברים. מאה מיליון שנה לוקח לעשות אותה ורבע שנייה לוקח לשבור אותה, ואם אתה עשית שגיאה, אתה לא יכול להתחרט, אתה תשב ותבכה ותשלם עליה עד הסוף.”

“הספרים עושים שרירים. אתה ידעת את זה? בשביל מי שקורא אותם כמו אמא שלך ספרים יכולים להיות איזה דבר רוחני, אבל בשביל מי שכותב אותם ובשביל מי שמוכר אותם, ספרים זה עבודת פרך, חומר ולבנים, אתה מבין?”

“דבר אחד הוא, אמרה הדודה האדומה, לקבל את מדקרות הגורל, ואפילו לכוף את הראש לפניו, ודבר אחר הוא להשאיר לו את האור דולק בחוץ, לפתוח לו את הדלת ולהזמין אותו פנימה.”