Martin Heidegger

“היידגר בהרצאותיו הרבות ממש תבע מתלמידיו ומעצמו לאמץ בחיי היומיום את המודוס 'היות לקראת מוות', שמסלק את ההשפעה של 'ההם' ומקנה לאדם את האפשרות לחיות חיים אותנטיים.”

“היידגר מפרק את ההיררכיה בין השתיים, תוך שהוא מקנה להן אותו ערך ומציב אותן באותו מישור... הפרקטיקה והתיאוריה הם אינם אלא שמות שונים ליחס האותנטי של האדם להוויה.”

“אחד הדברים המקסימים ביותר בילד היא יכולתו להתפלא ולהשתאות מול החיים ומרכיביהם. במשך הזמן מאבד הילד את הנכס הזה וכמבוגרים אנו מפתחים גישה הלוקחת את מה שקורה לנו וסביבנו כמובן מאליו. היידגר, כמו הילד הקטן, לא פסק מעולם להשתאות מול מה שבעיננו הוא המובן מאליו ביותר: ישנותו של ה'יש'... הדרך לחוות את הישות היא בעיקר דרך החושים.”

“בכל מקום אנו נשארים לא חופשיים וקשורים באזיקים לטכנולוגיה, אם נודה בכך ואם לאו.”

“שלוש סכנות מאיימות על החשיבה. הטובה, המבריאה את הסכנה, היא השכנות עם המשוררים המזמרים. המרושעת, המשחיזה את הסכנה, היא החשיבה עצמה. היא זקוקה לחשיבה כנגדה, דבר הנחפץ רק לעתים רחוקות. הגרועה המבלבלת את הסכנה היא ההתפלספות.”

“אנו מאחרים להגיע אל האלילים, ומקדימים מדי להגיע אל היישות.”

“חושב דגול - טועה דגול.”

“השפה מהווה את ביתה של ההוויה האמיתית.”

“המטפיזיקה היא אפלטונית מן המסד ועד הטפחות.”

“המצוקה מהווה תכונה יסודית של האדם המציבה אותו מול האיין.”

“מאז שהאדם בא לעולם הוא היה זקן דיו כדי למות.”

“האופן שבו דבר־מה נעשה לניתן להבנה כדבר־מה.”

“כל אדם הוא הזולת, ואיש אינו הוא עצמו.”

“האפשרי חשוב יותר מן המצוי.”

“להריח באפך את ריח הישות של הבניין, הריח מעביר את הישנות של הנמצא באופן מיידי ואמיתי הרבה יותר מכל תיאור או בחינה.”

“להכיר אותו ולהתייחס אליו כפי שהוא מבחינת עצמו. ואז, ורק אז, הוא הופך בפעם הראשונה ל'נוכח' עבורנו.”

“הדבר מעורר המחשבה הגדול ביותר בימינו מעוררי המחשבה, הוא שעדיין אין אנו חושבים.”

“תפקידה העיקרי של הפילוסופיה: לשמר את כוחן של מילות היסוד החשובות ביותר.”

“אין אנו מגיעים לכלל החלטה באמצעות הדיבור, אלא באמצעות העבודה.”

“ההיסטוריה מהווה השלכה אל העבר, אך העתיד תלוי בבחירתו של האדם.”