Marguerite Yourcenar

“אני מתאמץ לסקור את חיי ולגלות בהם איזשהו קו מנחה, ללכת בעקבות עורק עופרת, או זהב, אחרי זרימה של נהר תת־קרקעי. ואולם המבנה המלאכותי הזה הוא רק אחיזת עיניים של הזיכרון.”

“בקרים בוילה אדריאנה, ערבים לאין ספור שחלפו בבתי קפה הקטנים המקיפים את האולמפיון, נסיעות הלוך ושוב על פני מרחבי הים היווניים, דרכים באסיה הקטנה. למען אוכל להשתמש בזכרונות הללו, ששלי הם, צריכים היו להיעשות רחוקים ממני כמו המאה השנייה.”

“שחזור היסטורי, הכתוב בגוף ראשון ומסופר מפיה של הדמות הראשית, גובל, מבחינות מסוימות ברומן ומבחינות אחרות – בשירה, ומשום כך אינו צריך לתעודות המעידות על נאמנות לעובדות. אולם ערכו האנושי גדל בהרבה, אם מצטיין הוא בנאמנות כזאת.”

“האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?”

“חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים.”

“הבורגנית התבטאה כמו אשת רחוב, ואשת העם דיברה כמו על בימה.”

“בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים.”

“חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין.”

“לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר.”

“הרגע שבו אנו דוחים את כל העקרונות, הוא הרגע המתאים להצטייד במוסר כליות.”

“ההיסטוריה איננה מתעניינת אלא בבעלי זכויות היתר.”

“כל חוק שעוברים עליו לעתים קרובות מדי הוא חוק רע.”

“האושר אינו אלא אומללות נסבלת טוב יותר.”

“לבוז לשמחתו של הזולת פירושו לעלוב בו.”

“כולנו היינו משתנים, אילו היה לנו אומץ להיות אנו עצמנו.”

“כל רגע הוא הרגע האחרון, כי הוא מיוחד במינו.”

“השתיקה עשויה ממילים שאין אנו אומרים.”

“להיות בעל זכות להימנע משגיאה, זו צורה של אשמה.”

“דבר אינו כה איטי כלידתו האמיתית של אדם.”