“דיוויד בואי השפיע עלי רבות כי זה היה הקונצרט הראשון שאני ראיתי, ואני זוכרת שצפתי בו ודמיינתי שאיני יודעת מה המין שלו, ואין זה חשוב. כי דקה אחת הוא לבש בגדי גוף – כל הדבר של זיגי סטארדסט – ודקה אחרת הוא הופיע כ"הדוכס הלבן והרזה" בבגדי כפפות לבנים כפולים, והיה בו משהו כל כך אנדרוגיני. ואני חושבת שהאנדרוגיניות, בין אם מדובר בדיוויד בואי או בהלמוט ברגר, השפיעה על עבודתי יותר מכל דבר אחר.”