Lucy Maud Montgomery

“זהו הדבר הראשון שראיתי בחיי שלא ניתן לייפות אותו אפילו בעזרת הדמיון, אני חשה אושר כה רב כאן.”

“איני רוצה להגיע לשם. איכשהו, זה ייראה כמו סוף כל התקוות כולן.”

“היינו אויבים. אבל החלטנו שיהיה הגיוני יותר להיות חברים מעתה.”

“כה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?”

“היא הייתה הרחק מכאן, בעולם נהדר שבו מורה צעירה אחת עשתה עבודה נהדרת, עיצבה גורלות של מדינאים לעתיד ועוררה בלבותיהם של אנשים צעירים שאיפות נשגבות ונעלות.”

“הביטה סביב במבט שופע אהבה של מי שבעיניו 'הבית' יישאר לנצח המקום היפה ביותר בעולם, ולא משנה כלל אילו ארצות נפלאות קיימות ברחבי תבל.”

“היא עדיין מרגישה את מגע ידו על עורה באותה ממשות שחשה בה ברגע הקצר שבו נחה כף ידו על ידה. והגיוני עוד פחות היה לגלות שהתחושה הזאת רחוקה מלהיות בלתי נעימה.”

“היא עצרה רגע כדי להביט על סביבותיה, על הגבעות והיערות שאהבה בימים עברו, ועדיין רחשה להם אהבה.”

“אני יודעת שכשאת מחליטה לעשות משהו, את תעשי אותו. את תמיד משיגה את שלך בדרך זו או אחרת.”

“זה היה גוון כחול צלול, יציב ורוגע, כאילו המים כבר שבעו מכל מצבי הרוח וההתרגשויות והסערות.”

“גברת לינד התייחסה לכל האנשים שלא התמזל מזלם להיוולד או להתחנך באי הנסיך אדוארד בספקנות.”

“כל החיים תמצא את עצמך עושה דברים שאתה לא רוצה לעשות.”

“אן מעולם לא התעייפה מהחיפוש אחר נפשות תאומות.”