לואיס קרול

“אם תאמיני בי, אני אאמין בך.”

“דאגי למשמעות, המילים כבר ידאגו לעצמן”

“כבר ראיתי הרבה חתולים בלי חיוך, חשבה אליס, אבל חיוך בלי חתול! זה הדבר הכי מוזר שראיתי בחיי!”

“'ואיזה טעם יש בספר?' חשבה אליס, 'בלי תמונות ובלי שיחות?'”

“תתחיל בהתחלה, ותמשיך עד שתגיע לסוף: אז תעצור.”

“אם אין בזה משמעות, מה טוב: זה חוסך המון טרחה, את מבינה, כי לא נצטרך לגלות אותה.”

“בטוח שתגיעי," אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה.”

“כלל וכלל לא אותו הדבר!" אמר הכובען, ממש כך תוכלי גם לומר כי 'אני רואה מה שאני אוכל' זהה ל'אני אוכל מה שאני רואה'!”

“זה מה שאני עושה" ענתה אליס, "לפחות... לפחות אני חושבת מה שאני אומרת, וזה אותו הדבר, לא?”