Lev Shestov

“שסטוב רכש לו את סגנונו ואת מהלך־מחשבתו של ניטשה, אבל בא הוא בעצם לידי מסקנות – אם אפשר בכלל להשתמש במושג מסקנות בשעה שעסקינן בשסטוב, שכולו הירהור, פיקפוק, תהייה ושאלה, – שהן ההיפך הגמור ממסקנותיו של ניטשה.”

“הם שמים את לבם ביותר לבני־אדם הנתונים בתנאים מיוחדים; ובייחוד כשאנשים הללו אינם חוששים להגיד את האמת, כשהודות לנסיונות הרבים, שהיו להם בימי חייהם, יש להם גם די יכולת וגם די אומץ להיות מביטים אל המציאות בעיניים פקוחות.”

“אם יבוא אליכם איש וישאל מכם שתגידו לו מה זאת אמת – לא תמצאו בפיכם מלים בשבילו אפילו אם הייתם כל ימיכם יושבים והוגים בדברי חכמים; אבל בנפשכם אתם תהא מהותה של האמת ברורה למדי באותה שעה.”

“אמת – ישנה; אלא שאנו איננו יודעים אותה בכל היקפה; כי מה שאנו יודעים – אפילו איננו יודעים לו נימוקים.”

“כשאני לעצמי אני חושב, שלא כל אחד היה מסכים שיהא חי לנצח נצחים.”

“כיוון שאין אני מוצא כל פרינציפ מוסכם, פרינציפ שהכול יהיו מודים בו והכול יהיו חייבים בו, שוב, לפחות, לא יהיה מי שיאסור עליי להיות חושב את מחשבותי שלי ומרגיש את הרגשותי שלי ואפילו עושה את שנפשי שלי רוצה.”

“אלה הם חיי האדם: כולנו, כולנו מגששים באפלה ומכוננים את צעדינו לפי אותן הכוונות והתכליות הנסתרות, שעדיין לא גילו לנו כל אותם הספרים הרבים, שנכתבו עליהן בין בידי חול ובין בידי קודש.”

“השלילות הגדולות והחלומות הדגולים עושים מהפכות כאלו בנפשו של האדם ובתכונתו עד שמה שלא היה בתחילה אפשר מתגלגל אחר כך ונעשה לדבר שאפשר ומה שהיה בלתי מושג נעשה לו מושג.”

“אנחנו רואים תמיד, שאותן השאלות, המושכות את לבנו ביותר, הרי הן דווקא אלו שאין להן תשובה בהחלט.”

“אפילו את מעשיהם הקטנים אין בני אדם יכולים לעשות מבלי אשר תהיינה להם אשליות שונות.”

“כל אחד ואחד מהם יכול שימצא לו פה מכל אשר יש את נפשו. יש כאן בשביל אפלטון עולם מלא אידיאות; שפינוזה יכול שימצא פה את המהות היחידה והנצחית שאין השינוי חל בה; בשביל שופנהאואר יש כאן אותה נירוואנה של בודהה. כל אחד ואחד מהם, בין אלה שנזכרו בכאן ובין אלה שלא נזכרו, בין שהם פילוסופים של חול ובין שהם של קודש, כולם יכולים שימצאו פה את כל מה שהם צריכים.”

“הפילוסופיה אינה עוסקת אלא בדברים כאלה, שרק מתי מספר יכולים למצוא בהם איזו חשיבות ואינטרס לנפשם.”

“דבר שבחולשה יש לו תרופה. די לנו, למשל שנתרגל להיות מביטים אל אותה התהום האפלה, שעד עכשיו היינו חושבים שאין לה סוף.”

“בדברי אמונה אין מצווים כידוע.”

“ונשמתנו אנו? כלום פתוחה היא לנו יותר מזו של אחרים?”

“כלום אפשר לנו לבנות איזה דבר על יסוד הסתכלות אמפירית בלבד?”