Konstantin Stanislavski

“שני ספריו הנפלאים: 'עבודת השחקן על עצמו' ו'חיי באמנות' מונחים אצלי על המדף, ואחת לכמה זמן אני חוזר וקורא בהם... ההתייחסות הרצינית והנוקבת שלו לאמנות המשחק פשוט מעוררת השראה.”

“אני חושב שכמו כל שחקן, גם אני תולדה של המהפכה שסטניסלבסקי חולל. הקרבה שיצר בין האדם לשחקן הפכה לאלמנט כל כך ברור ומובן מאיליו, שגם שחקן שמעולם לא שמע את השם סטניסלבסקי, מיישם הלכה למעשה, את שיטתו.”

“נתגלגלה לי הזכות למלא תפקיד מה ביצירת התיאטרון העברי. והנני שמח על זה מקרב לבי, כי על ידי כך קיימתי את אחד היעודים הגדולים המוטלים על אמן. האמנות – היא שדה רוח בו מזדמנים בני אדם מתוך שאיפות טהורות ונעלות ביותר, מחוץ לפוליטיקה, מחוץ לכוונות אישיות פעוטות – כי אם למען היופי והחדווה שבתפארת. באמנות אין הבדלי מעמד, דת ולאום. האמנות היא היא הפינה היחידה שבה תתכן אחוות העמים. בספירות האמנות הנעלות והטהורות הללו נפגשתי עם חברי 'הבימה'.”

“על שחקנים צעירים לא רק לספוג את מה שיצרה התרבות הישנה, אלא גם להתעלות לדרגה תרבותית חדשה.”

“צריך להגיע לידי הבנה של השפעת המשחק על אלה היושבים מצדה השני של הבמה.”

“אמנותו של השחקן באה על ביטויה בהצגות ובחזרות.”

“אסור להתיימר להביע את מה שאינו ניתן להבעה.”

“שחקן גדול הוא מי שמסוגל להתנהג באינטימיות בפני קהל הצופים.”

“ההרגל הוא צורך חיוני כדי לשחק; הוא מהווה את טבעו השני של השחקן.”

“השחקן, כמו הנואם, צריך לשכנע.”

“אין בנמצא תפקידים קטנים; ישנם רק שחקנים קטנים.”