Joseph Roth

“יצירותיו המרכזיות – שהיו השיא האסתטי שלו – חמקו דווקא מעיני הקורא הישראלי, בעוד שבעולם רואים בו אחד הסופרים הגדולים של המאה ה־20.”

“הוא מספר בחסד. הוא מיטיב לתאר אוירה ואנשים, ויש אלמנט מיסטי־נסי בכתיבה שלו.”

“החיים חלפו להם כמדומה מהר יותר מן המחשבות. ועד שגמלה איזו החלטה בלב כבר היה איש זקן.”

“את המשפט שנחרץ יש לקלוט במלוא משמעותו, לעבד אותו, לחקוק אותו בזיכרון, להטמיעו בלב ובמוח.”

“לילה־לילה לפני שנרדם ובוקר־בוקר לאחר שהקיץ שינן לעצמו את דרגתו החדשה ואת מעמדו החדש וניגש אל המראה כדי להיווכח שקלסתר־פניו נשאר כשהיה.”

“האם היהודים הם אומה ככל אומה אחרת; האם הם פחות או יותר מכך; האם הם קהילה דתית, או קהילה שבטית, או גוף מאוחד מבחינה רוחנית בלבד; האם אפשר להחשיב את היהודים כ'עם' בלי קשר לדתם, עם שבמשך שנים שימר את זהותו רק מכוחה של דת ומכוח מעמדו המיוחד במדינות אירופה.”

“החשש של הערבי לחירותו מובן ממש כמו רצונו הכן של היהודי לחיות עם הערבי בשכנות טובה.”

“האם נהגו האנשים בעיר ההיא ללכת לישון מאוחר כל כך, או שזה היה בגלל חודש אפריל ובגלל הציפייה ששררה באוויר ותבעה מכל יצור חי להישאר ער?”

“אנשים מזדמנים חנו בצדי הדרך: שומרי הסף של העיר. בוטחים בסביבתם וגלויי לב.”

“שמעתי מה אמרו האנשים זה לזה וחשתי את מר גורלם, את קטנותן של חוויותיהם, את צרותו וחוסר משקלו של כאבם.”

“הציונות היא רק פתרון חלקי של שאלת היהודים. לשוויון זכויות מוחלט, ולמעמד של כבוד שמתוך חירות חיצונית, יוכלו היהודים להגיע רק כאשר 'העמים המארחים' שלהם ישיגו חירות בתוכם פנימה ויגיעו לאותו מעמד של כבוד המאפשר אהדה לסבלו של הזולת.”

“אני צרפתי ממזרח אירופה, הומניסט, רציונליסט דתי, קתולי בעל מוח יהודי, מהפכן אמיתי.”