יוסף קונרד

“אבוי לאדם שבעודנו צעיר לא למד לקוות, לאהוב ולהאמין בחיים.”

“כל דור ודור חי באשליות.”

“אין זה מי שרואה היטב המוביל את העולם; אנו מגיעים להישגים גדולים באווירה של מחשבה מעורפלת, חמימה ומבורכת.”

“אינני יכול לומר אם הקש הציל אדם טובע מעולם, אך אני יודע כי מבט חטוף יש בו די כדי לחדול מלהתייאש.”

“ואשר לכבוד, אתה יודע, זו מורשת ימי הביניים שהנשים מעולם לא הורשו להחזיק בה.”

“אין צורך להאמין במקורו העל־טבעי של הרוע; האדם עצמו מסוגל לעשות כל סוג ומין של מעשי עוול.”

“בעבורו של מורה לשפות, העולם אינו אלא מקום משכנן של מילים רבות, והאדם הוא חיה מדברת שאיננה עולה על תוכי.”

“לפעולותיו הגלויות ביותר של האדם יש צד נסתר.”

“אולי החיים אינם אלא... חלום ואימה.”

“איבדנו את ההתלהבות; העולם הוא בינוני, רכרוכי וחסר עוצמה.”

“הקפיטליזם יצר את הסוציאליזם, והחוקים שנועדו להגן על הרכוש גרמו לאנרכיזם. איש אינו יודע מה תהיה צורת הארגון החברתי בעתיד.”

“ההיסטוריה חוזרת, אך קולה המיוחד של אמנות שמתה איננו שב. הוא חולף ועובר מן העולם, כמו שירתה של הציפור הלבנה שנכחדה.”

“נראה לי כי כינוי חיבה הוא המרשם הטוב ביותר להצלחה.”

“מה שחובל לא יודע על רב החובל שלו לא כדאי לדעת.”

“אינך יכול לצפות מבני סמך שנתמנו מכוח החוק שיתחקו על הלך נפשו של אדם – או שמא אין זה אלא הכבד שלו? תפקידם היה לדון בחומרה את התוצאות, ולמען האמת, שופט שלום מקרי ושני יועצים ימאים לא יצלחו לכל דבר אחר.”

“לעזאזל הרעיונות! הרי אינם אלא משוטטים, נוודים, שמתדפקים על הדלת האחורית של רוחך, וכל אחד מהם נוטל משהו מעצמיותך, מסתלק עם פירור מאותה אמונה בכמה מושגים פשוטים שעליך לדבוק בהם אם אתה רוצה לחיות חיים של יושר והגינות ולמות בשלום!”

“אני מוכן להאמין שלכל אחד מאיתנו יש מלאך שומר, אם אתם, חברים, תסכימו איתי שלכל אחד מאיתנו יש גם שטן מוכר.”

“הגברים, הנשים, הילדים; הזקן והצעיר התשוש והחסון – כולם שווים לפני השינה, אחות המוות.”

“כמין כוונה אלימה הייתה בסערה, כמין רצינות קופצת בצריחת הרוח, בהמולה פראית זו של ארץ ושמים, והכל כמובן מכוון אליו, עד שנעצרה נשימתו ביראה.”

“האדמה בשבילנו היא המקום שבו אנחנו חיים, ועלינו להשלים עם מראות, קולות, גם עם ריחות, בשם אלוהים! לנשום היפופוטם מת לדוגמה, מבלי שהוא ירעיל אותך. ושם, אתם מבינים, נכנס הכוח שלך לתמונה, האמונה ביכולת שלך לחפור בורות צנועים כדי לקבור את הדברים בתוכם, כוח המסירות שלך, לא לעצמך, אלא לעניין מעורפל, מפרך.”