John Osborne

“לשאול סופר בעבודה מה הוא חושב על ביקורות, זה כמו לשאול פנס רחוב מה הוא חש כלפי כלבים.”

“זהו מכתב של שנאה. הוא מיועד לכם גברי הארץ שלי. אני מתכוון לגברים הללו של הארץ שלי אשר השחיתו אותה, הגברים עם האצבעות המוטרפות מובילות את הגוף העיוור, החלש והנבגד של הארץ שלי אל מותה.”

“צחוק הוא דבר המקרב אותנו ביותר, או צריך להיות הדבר המקרב אותנו ביותר, ללהיות מלאך. זהו מצב של חסד המציל אותנו מתחושת בוז.”

“אפילו לספרים הגרועים ביותר יש דף טוב. האחרון.”

“הודיעו לי איפה אתם עובדים מחר בערב ואבוא לראותכם.”

“אני מת מאחוריי העיניים הללו. אני מת, כמו כל ההמון הזול, הנרפה, שם בחוץ. זה לא משנה כי איני מרגיש דבר, וגם לא הם.”

“אל תמחא כפיים חזק מדי – זה בניין ישן מאוד.”

“זה קל לענות על השאלות המהותיות – זה חוסך ממך את הטרחה לענות על אלו הדחופות.”

“הם בילו את זמנם בעיקר בציפייה לעבר.”