John le Carré

“ג'ון לה קארה ינטוש את אתרי המלחמה הקרה ויפנה את כישרון כתיבתו הבלתי מוטל בספק ואת האידאולוגיה שלו, שהלכה והקצינה, הפנתה עורף יותר ויותר למערב התאגידי, הקפיטליסטי – לטובת מטרות חדשות במקומות אחרים: קניה, פנמה, צ'צ'ניה. והיום אני חושד שבין סוכנות הביון המרכזית ה־CIA, נניח, לבין ארגון טרור פלסטיני או צ'צ'ני, נניח, אהדתו נתונה למי שהוא רואה כמדוכאים.”

“בספרים שבאו אחרי המלחמה הקרה, נהפך לה קארה למין מיסיונר שגיבוריו מבקשים להציל את העולם מכל עוולותיו הבורגניות, במרחב שבין אימפריאליזם, קפיטליזם, מיליטריזם וקוקה־קולוניאליזם – מה שגרם לספרים להיראות יותר כמו פמפלטי מחאה עצבניים.”

“בספרי הריגול שלו, בעיקר הראשונים שבמרכזם דמותו של ג'ורג סמיילי, קידש לה קארה את 'היומינט' — את המודיעין האנושי, את איש הביון המאתר, מגייס ומפעיל את סוכנו, ויוצר עמו יחסי תלות אך גם הוגנות.”

“ג'ון לה קארה, סופר ידוע ומרגל לשעבר, תרם אולי יותר מכל סופר אחר לעיצוב תודעתנו בשאלת כללי המשחק בעולם הדיפלומטיה החשאית.”

“האם היה אי־פעם זיכרון טהור? אני בספק. גם כאשר אנו משכנעים את עצמנו שהננו לא־אכפתיים, נצמדים לעובדות העירומות ללא ייפוי או השמטות אינטרסנטיות, הזיכרון הטהור נותר חמקמק כמו סבון רטוב. כך זה לפחות אצלי אחרי חיים שלמים של ערבוב ההתנסות והדמיון.”

“יותר מכול אני אוהב את הפרטיות של הכתיבה, ולכן אינני משתתף בפסטיבלים של ספרות, ומנסה כמיטב יכולתי להתרחק מראיונות, גם אם הרקורד שלי מראה אחרת.”

“תמיד כתבתי בכתב יד. אולי זו יוהרה, אך אני מעדיף להישאר עם המסורת בת מאות השנים של כתיבה לא ממוכנת. המעצב הגרפי החבוי שבי נהנה לצייר את המילים.”

“צעדתי את צעדי הינקות הראשונים שלי בנתיב המודיעין הבריטי, בהעברה של דברים לא ידועים לאנשים לא ידועים.”

“עכשיו היו הכול צועקים, ערבוביה של אנגלית, צרפתית וגרמנית; הוא שמע את קולו של סמיילי קרוב אליו: 'הנערה, איפה הנערה'?”

“הוא היה שליו, פשתה בו מעין תחושת רווחה לקראת האפשרות של פעולה, אבל הזיכרונות הסתערו עליו.”

“אדם אינו יכול להיות כל הזמן שם בכפור; אדם צריך לחזור מן הכפור.”

“ארגוני ביון הם הביטוי האמיתי לתת המודע של אומה.”

“מלחמה, כידוע, משנה הכול, ואת אבי היא שינתה כהרף עין. עוד לא הכריזו על פתיחתה, וכבר הוא הלם על דלתות משרד המלחמה הבריטי ונידב את שירותיו לכל דורש. משימתו, לדברי אמי, הייתה להציל את צרפת במו ידיו.”

“לא צפו בנו לא בחשאי ולא בבוטות. הוא הזמין אותי להתמודדות ספורטיבית. אני נעניתי. שיחקנו. לא הייתה שום תחבולה מתוחכמת, שום מזימה, שום קנוניה.”

“בעודו פוסע, הוא הפגין את רגשותיו באופן מוחצן ונחוש, ללא המעצורים הנהוגים בחייו הרשמיים.”