ג'רי הול

“אבא שלי היה במלחמת העולם השנייה עם הגנרל פטון. הוא זכה במדליות על אומץ, אבל הוא חזר הביתה די פגוע, אז הוא היה קומץ (Handful). הוא סיפר לנו כמה סיפורים איומים, ואני מניחה שאפשר לומר שהוא סבל מהפרעת דחק פוסט־טראומטית.”

“אני אחת מחמש אחיות. אני הצעירה מבין תאומות, ואנחנו הצעירות מבין חמש בנות, ותמיד היינו מאוד קרובות. היינו פחות או יותר כנופיה.”

“בריאן פרי שכר אותי, בגיל 19, להיות צבועה בכחול ולהתחפש לבת ים לעטיפת האלבום שלו 'סיירן'. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.”

“אמא שלי התבקשה להיות דוגמנית כשהייתה צעירה יותר, אבל אבא שלי לא נתן לה, אז היא מאוד רצתה שאהיה דוגמנית. פשוט הלכתי בלי לספר לאבא שלי. המראתי לפריז ולא חזרתי, אבל כשהפכתי להצלחה והתחלתי להרוויח כסף, הוא היה מאוד גאה בי.”

“אמא שלי הייתה ספרנית של רשומות רפואיות והיא הייתה נפלאה איתנו. היא תפרה הרבה מהבגדים שלנו – בגדים ממש זוהרים ויפים – ואני חושבת שזה חלק מהסיבות שהצלחתי כל כך כשנסעתי לפריז; היא הכינה לי את כל הבגדים הנפלאים האלה לקחת.”

“הבעיה בניתוח פלסטי היא שאנשים שעברו את זה יכולים לראות רק איך הם נראים במראה. הם לא מבינים כמה מוזר הם נראים מזוויות אחרות. אני שונאת במיוחד את ההזרקות שמנפחות את הפנים, שהן מגעילות.”

“יש משהו מפחיד בתצוגות אופנה. הדוגמניות נראות כאילו הן עומדות לעבור עינויים. הן עושות את הליכת הפוני המוזרה הזו; העקבים שלהן כל כך גבוהים שהן בקושי יכולים ללכת. מצמרר!”