ג'ניפר קולידג'

“סטודנטית שוודית שהכרתי בקולג' והגיעה אלינו בתכנית לחילופי סטודנטים. היא הייתה מאוד מאוד יפה, בגובה מטר שמונים ושמונה ומראה כללי של דוגמנית־על, אבל כשהיא דיברה היה לה קול ממש מוזר. זה נשמע קצת כאילו היא חירשת אבל היא בכלל לא הייתה חירשת. חיקיתי אותה פעם באיזו הופעה ואז המפיק ניגש אליי ואמר לי: 'אני חושב שיש לי תפקיד בשבילך בתוכנית שלנו'. אם אתה שואל אותי, אני חושבת שהמבטא של סופי הוא שילוב של בחורה שוודית ובחורה חירשת." ~ על תפקידה בסדרה "מרוששות”

“עבדתי כמלצרית קוקטיילים וכשאת רואה אנשים שיושבים בלי משקה – את אמורה לגשת אליהם ולשאול 'מה תרצו לשתות?'. אז הרבה פעמים פשוט התחבאתי בשירותי הנשים ולקוחות פשוט לא קיבלו משקאות. המדים של הבר היו מעין ז'קטים לבנים כאלה שעלו למלצריות איזה 10–15 דולר ואחרי כל משמרת היה צריך לשלוח את הז'קט לניקוי יבש. לרוב הבנות היו איזה שלושה או ארבעה ז'קטים אבל לי לא הייתה מכונת כביסה, אז פשוט קניתי אחד חדש בכל משמרת. אני זוכרת שכשסיימתי את העבודה שם נשארתי עם משהו כמו אלף ז'קטים.”

“אני חושבת שבגלל הדמויות שאני מגלמת, אנשים חושבים שאני ממש טיפשה. אז אם אני עושה דבר – כל דבר – שהוא קצת יותר מטיפשי הם מתרשמים. אנשים באים אליי עם כאלה ציפיות נמוכות, שאם הם רואים אותי שורכת שרוכים הם יגיבו ב־'וואו!'. גילמתי כל כך הרבה אנשים לא חכמים, אז הם פשוט מתרגשים אם אני מצליחה לחבר משפט כמו שצריך. אם לאנשים יש אפס ציפיות ממך אתה תמיד תפתיע אותם לטובה.”

“אני לא חייבת לשחק רק בקומדיות אבל זה מה שמציעים לי.”

“הרבה פעמים את פשוט מגלמת אישה סקסית בסרט אחד ואז התסריט הבא שיגיע הוא של מישהי אפילו יותר מינית. זה סוג התפקידים שמציעים לי.”