James Spader

“זו משימה עצומה לשווק משהו בימינו, ובמציאות כל כך רבת גירויים ותחרות, ברור שזה מה שיעשו: ייקחו פרצוף מוכר עם שם מוכר.”

“לא נעים לי לומר, אבל אני חי את החיים שלי בסוג של ואקום. אין לי טלוויזיה בבית ואני גם לא הולך הרבה לקולנוע. בזמן שאני מצטלם, אני בכלל לא מצליח לראות כלום.”

“התעשייה השתנתה לחלוטין. קולנוע וטלוויזיה וגם תיאטרון חזרו להיות כמו בעבר הרחוק, אנשים שוב עושים כמה דברים. פעם זה היה מאוד מופרד, היום זה לא. זה בטח מסיבות כלכליות. כולם עושים הכול.”

“בתחום הטלוויזיה התרחש מפץ גדול, אחת הסיבות לזינוק הזה היא שמבחינה כלכלית הקולנוע הפך להיות עסק קשה. שכבת הביניים של סרטי הקולנוע כמעט ונעלמה. כלומר, המציאות כיום היא שמדי שנה מופקים כמה סרטי אולפנים ענקיים ומצד שני סרטים קטנים ודלי תקציב, שלא מאפשרים ליוצרים וצוותים להתפרנס כראוי. היעדר שכבת האמצע של סרטי הקולנוע בתקציבים בינוניים דוחפת יותר ויותר אנשים לטלוויזיה, בתקווה להתפרנס.”

“אנטי־גיבורים תמיד היו הדמויות שהכי אהבתי. באופן לגמרי מקרי, אלה גם הדמויות שיוצא לי לשחק רוב הזמן. אני לא יודע אם יש לי את הכישורים המתאימים כדי לשחק משהו אחר.”

“כשאני בוחר לשחק תפקיד, אני מעולם לא חושב על סיכויי ההצלחה של הפרויקט. הדבר היחיד שמניע אותי הוא התחושה, לאחר קריאת התסריט, שמדובר בדמות שאני יכול להביא אליה משהו מקורי מעצמי, ויהיה לי מעניין לשחק אותה.”