Isaac Bashevis Singer

“בעומדו ליד החלון ראה נערות עוברות, ואחת מהן, כך הניח, הייתה כלתו המיועדת.”

“הוא זכר את מה שנאמר שחייב אדם לומר את התפילה לאט לאט, כמי שמונה מטבעות זהב.”

“נדר שלעולם לא יהיה כעשירי וארשה המלאים יהירות, תמיד יישאר יהודי פשוט וצנוע.”

“מותרות כגון אלה, אשר מלכתחילה מהווים רק קישוט, יהפכו במהרה לצרכים שלא ניתן לוותר עליהם.”

“חייב אדם להתגבר על כל המכשולים באומץ רוח.”

“הרמאן יכול היה לחוש את טעם הדייסה, להאזין למלמולי אביו בשעת קריאתו, לקול אימו הפונה אל יאדוויגה במטבח, לצלצוליהם של פעמוני המזחלות הגוררות בולי־עץ שאיכר הביאם מהיער.”

“דומה שדברי הרמאן יצאו מפיו כצליל הקיים בזכות עצמו, ורק מאוחר יותר היה יורד לעומקה של תחבולה שזמם ותיכנן. מאחורי סערת רגשות מטורפת זו, ניצב מהמר מנוסה המתגבר על סיכון יום־יומי.”

“הנשמה, כמוה כגוף, מסוגלת לשאת פגעים רבים עד למידה מסוימת ולא יותר. אחר כך חדלים לחוש כאב.”

“הזכרון קמצן הוא. ממאן הוא לתת, אך אם תתעקש ולא תזוז ממקומך, נותן ומוסיף ונותן. אפשר טיפין- טיפין למצות ממנו כל מה שקלט בשעתו.”

“הבחורים והאלמנים שבכפר חיזרו אחריה, אבל היא דחתה את כולם. גבוהה הייתה מן האחרות.”

“הבחורות הלנות ברפתות ורועות הצאן התגרו בו עד עצם היום הזה. קומתו הגבוהה מצאה חן בעיניהן.”

“הם הונו את הבריות ואכלו מצה שמורה. הוציאו דיבת־אנשים רעה ואכלו בשר כשר למהדרין.”

“איוה לו יצר הרע תחום עבירות ששרשן עמוק בטבעו של אדם.”

“בלובלין הופיע לעתים רחוקות, ואלה שראו את הלהטים שלו סיפרו על כך בהתפעלות. הוא הלך על ידיו, אכל אש, בלע חרבות והתהפך לאחור כמו קוף. היו לו כמה וכמה להטים, שאיש לא היה יכול לחקותם.”

“יאשה היה בקיא באותיות הקטנות. ידע לקרוא רוסית ופולנית, ושלט בחישובים מחוכמים. לכן כל ויכוח אתו היה הימור עם הפסד ברור.”

“דווקא משום שאלוהים רוצה שאנשים יהרגו זה את זה וישחטו בהמות תמימות זו הסיבה מדוע בני האדם צריכים לעזור לבני אדם ובעלי חיים, ובכך להפגין שהם לא מאשרים את הדרך שבה אלוהים מנהל את העולם.”

“הרמן הספיד בלבו את העכברה, שבילתה במחיצתו חלק מחייה ונאלצה לעזוב את העולם הזה בגללו: 'מה הם יודעים - המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי העולם - על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה.”

“הוא השתייך לדור הישן. כעת צמח דור חדש של גנבים, כייסים, גובי דמי חסות, בריונים ופרחחים שהיו מוכנים לסכן את חירותם ולרצוח תמורת כמה פרוטות. אבל הדור הוותיק עדיין היה מספיק חזק, והיה בכוחו לחסום את הזאטוטים מלהתקרב יותר מדי אל הצלחת.”

“כשאיזה גנב מן החבורה היה צריך לכתוב מכתב לאבא־אמא, או לבואנוס איירס, הוא היה בא אל יארמה כדי שיכתוב עבורו. יארמה כתב את המכתב ביידיש, ואת הכתובת על המעטפה - ברוסית.”

“באיזה שהוא מקום ידעתי שזהו אוצר רוחני בשבילי. הכול בתוכי קרא: על זה צריך לספר. את זה צריך לתאר.”