Ingmar Bergman

“הסרטים שלו עוסקים בבעיות במערכות יחסים, בחוסר בתקשורת בין אנשים, בשאיפות דתיות, במוסר ובמוטיבים קיומיים. אלו יהיו רלוונטיים גם עוד אלף שנה.”

“הגדולה של סרטיו ניצבת מעבר לזמן ולמקום שבו הם נוצרו, בעיקר בשל עוצמתם ותעוזתם הנרטיבית והחזותית.”

“הוא היה מכין את התסריטים שלו מראש, כתובים בדייקנות של מתמטיקאי. הוא ידע מראש כל מחווה שלי, כל כיוון, כל מבט. העבודה במחיצתו הייתה תענוג של שלימות. הוא היה אחד הבמאים האהובים עלי ביותר.”

“סרטיו [עסקו] במשמעות החיים אל מול חידלון המוות, בהיעדרו של אלוהים ובמקומו של האדם בעולם, בחדירה אל מעמקיה של נפש מיוסרת, וגיבוריהם היו נתונים, על פי רוב, במסעות פיזיים ופנימיים כאחד.”

“התיאטרון שלנו הוא עולם של סדר, שיגרה, איכפתיות ואהבה.”

“בואו נהיה נדיבים, מלאי חיבה וטוב לב. להנות הוא דבר הכרחי ואין בזה בושה.”

“איני יודע אם רוצה אני לדעת.”

“אימא ובת - איזה שילוב נורא של רגשות, בילבול והרס.”

“אם מישהו יאהב אותי כמו שאני, ייתכן שאעז סוף סוף להביט בעצמי.”

“אדם צריך ללמוד לחיות. אני מתאמנת כל יום.”

“אף אחד לא טרח להקשיב לי. לא בדרך שאת עושה עכשיו. את מקשיבה.”

“מי אתה עם אחרים ומי אתה באמת.”

“איני רוצה דבר מלבד הסליחה שלך.”

“מחליקה על קרח דק.”

“היד הזו שלי. אני יכול לסובב אותה. עדיין זורם בה דם. השמש עדיין בשמיים, הרוח עודנה נושבת.”

“כיצד נאמין למאמינים כאשר אנו לא מאמינים לעצמנו?”

“המוות ביקר אותי הבוקר. אנחנו משחקים שחמט.”

“הבעיה שלך היא שאתה עדיין רואה במוזיקה אמצעי על מנת להשיג את המטרה ואינך מבין כי המוזיקה הינה המטרה.”

“משום שאני גבר, אני אוהב יותר לעבוד, לדבר ולהיות עם נשים. אבל אני מתעניין בבני אדם, בפניהם ובנפשם של בני אדם, ולא משנה לי אם זה גבר או אישה.”

“שום אמנות אינה מתקבלת בתודעתנו בדרך בה הקולנוע עושה זאת, נוגע ישירות ברגשותינו, עמוק לתוך החדרים החשוכים של נשמותינו.”