Heinrich Heine

“היינה התפרסם במיוחד על יכולתו להשתמש בשפה יומיומית ופשוטה בשיריו; הגרמנית המתנגנת ביצירתו מפיחה רוח של קלילות גם בשיריו העוסקים בנושאים רציניים ומרים, ומצד אחר, איכויותיו המוסיקליות משוות נופך אמנותי גם כשהוא משורר על עניינים יומיומיים.”

“אף כי הנני לכנסיה הלותרנית, בכל זה לא אחפוץ כי כוהן הכנסיה הזה ילוני לבית עולמי, ולא יעשה דבר מה הנוגע לכהונה כזו אצל מת... הנני מת באמונתי באל אחד בורא עולם אשר לחסדו תיחל נפשי בית אל מות...”

“לא כוהני עם אחר תפילה ישאו, אף לא קול קדיש אחרי ישמע; אין מגיד מאומה אף אין קול משמיע, יום בו אמות, יום בו אהי גוע.”

“מוטב ימות גוי ולא יהודי.”

“קשה ליהודי להתנצר כי איך יכול יהודי להאמין בקדושה של יהודי אחר?”

“מתוך יצירה יכולתי להבריא, אגב יצירה שבתי לאיתני.”

“אילו הרומאים היו חייבים ללמוד לטינית הם לא היו מוצאים זמן לכבוש את העולם.”

“מוזיקה שמנוגנת בחתונות תמיד מזכירה לי את המוזיקה שמנוגנת לחיילים טרם יציאתם לקרב.”

“מיד לאחר שאכלה חווה מעץ הדעת, פנתה לעלה התאנה; כשאישה מתחילה לחשוב, נסבה מחשבתה הראשונה על שמלה חדשה.”

“שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן.”

“לא מפני איש את ראשי שתותי, כי קשה עורף כמעט הנני, לוא גם מלך עז בפני ישורני, לא עיני השפלתי לא נסוגותי; אך מפניך אמי נפוגותי.”

“אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד ייצטער על מותי.”

“לדאבוננו רק בדרך אחת יכולות הנשים להעניק לנו אושר. ואילו בשלושים אלף דרכים הן מצליחות לעשותנו אומללים.”

“אני אוהב ומבקש שלום. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה־שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה.”

“צריך לסלוח לאוייבנו, אבל לא לפני שאלה נתלו.”

“בימים אלה אנו נלחמים למען אידיאות והעיתונים הם מצברינו.”

“זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני־אדם.”

“מייסוריי הגדולים אברא את שיריי הקטנים.”

“השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף.”

“מי שמפיק תועלת משבח הוא זה המוכן לקבל ביקורת.”