חוה עציוני-הלוי

“ספריה מצטברים לכדי מפעל תנ"כי מרשים, נועז ועם זאת מעודן בסגנונו. הם גם מקיימים זיקות הדדיות בינם לבין עצמם.”

“אינני רואה סתירה בין מיניות לעובדה שאני דתייה. לטעמי, אחד מיסודות היופי המופלאים של ספר הספרים הוא בזה שבו האנשים, גברים ונשים, מוצגים כדמויות רב-ממדיות. גם הדגולים שבהם מתוארים כבשר ודם, כאלה שעשו גדולות ונצורות ומנגד גם כשלו; כאנשים בעלי רוחניות נעלה, שהם גם יצריים מאוד. בתנ"ך גם לנשים יש מיניות חזקה, מיניות שהוא אינו מנסה להסתיר.”

“אינני בוחרת נושא אלא דמות של אישה מקראית, ואותה אני בוחרת על פי עומק ההזדהות שלי איתה. מתוך ההזדהות צומחת תהייה באשר למה שנכתב, ולמה שלא נכתב אבל נרמז עליה, בטקסט המקראי. ומתוך התהייה צומחים העלילה או אותו חלק ממנה שלא סופר במפורש במקרא.”

“אינני רואה את עצמי כסופרת, אלא כסופרת של רומנים תנ"כיים, שזה דבר אחר. במילים אחרות, אינני מסוגלת לכתוב סיפורת על כל נושא אחר.”

“במשך שנים אלה נודע שמה של דבורה לתהילה כנביאה, כשופטת וכנשיאה נערצת בכל גבול ישראל. היא לא נמשחה למלכה אך ניחנה באותו ניצוץ המבדיל, בחסדי האל, בין מנהיגים מהוללים לשאר בני אנוש .”

“היא אכן אישה רבת תושייה ולא רק כשופטת.”

“האם באת הנה ממרחק מפני שערגת עליי בחוזקה, כפי שנכספתי אני אליך?”

“אמה קראה את שמה נועה כי מיד עם היוולדה הרבה גופה הקטן לנוע בעריסתה, כאילו אינה מוצאת מנוח לנפשה. גם עתה לא נחה נפשה, ומפעם לפעם הייתה עזות המצח מבעבעת בתוכה, וגואה ופורצת החוצה כמו מהר געש.”

“אין כמו תהייה לגבי אהבתו של גבר, כדי לעורר בנערה אהבה אליו.”

“נפש חיבקה נפש וגוף חיבק גוף.”

“היא לא הרבתה להתרועע עם העבדים והשפחות האחרים, אך ידעה שאינה בודדה; כי שפר חלקה גם בכך ששלח קרוב אליה ודואג לשלומה, והיא – לשלומו.”

“על אף שעליה לעמול מעלות השחר עד רדת הערב, שפר עליה גורלה שכן היא עובדת בתחום ארמון המלך.”

“דומה היה שהאישה כולה אפופת סוד ונושאת עמה מראות וניחוחות ממרחקים עלומים.”

“לא שיער עד כמה יקשה עליו להביא אל המלך את הנערה שיופייה נשמר בזיכרונו.”

“רזי האהבה שהושבה לא רק אל גופי אלא גם אל נפשי.”

“רק ישב לידה ויחד עמה חיכה לבאות.”

“לבו של אלקנה תמיד היה ער לרחשי לבי.”

“פעם אחר פעם התלהטנו כבראשונה.”