צביקה פיק

“איזה עצים! כמה הם חזקים, עומדים בשלג הזה. העצים האלה זה כמו שאני, עומד 30 שנה נגד כולם.”

“אני גדלתי על חיזור ועל רומנטיקה. פתאום נוכחתי שאנשים מוכנים לוותר על זה ולקצר את התהליך, כשמדובר באנשים מפורסמים. הפיתוי הוא עצום, ואני מודה שקשה לי לחיות עם זה. זו פשוט פרצה הקוראת לגנב. אני לא יכול להכיר את כולן ובוודאי שלא להיפגש עם כולן. אין לזה סוף ואני עסוק מאוד... מטבעי אני רגשן ומכתבים רבים פשוט 'אוכלים' לי את הלב, אך איני יכול לעשות הרבה בנידון.”

“אני לא נוגע באלכוהול ובסיגריות. לצערי, אשתי מעשנת ואני נגעל מזה. אני לא מכחיש, כשהייתי ב'שיער', לפני עשר שנים, השתמשתי לעתים בחשיש. היום זה לא מעניין אותי ואני בז לאנשים שמתמכרים. אני נכנס לטריפ ברגע שהאורות נדלקים, המנחה מכריז את שמי ואני עולה לבמה. זה הטריפ שלי: הקהל. מי זקוק לסם כשיש קהל כזה?”

“מה שנשאר לי מהמוות של אבא שלי זו העצבות... העצבות מלווה אותי כל חיי.”

“כל שאתה יותר פופולרי – אתה יותר בודד. אני בולט מיד בשטח. אם מישהו מסתובב איתי, הוא מרגיש מאוד לא נוח כי לא רואים אותו ומתייחסים רק אליי. כבר קרה לי הרבה פעמים שאיבדתי חברים בגלל היחס שאני מקבל כשאנחנו יוצאים יחד. התרגלתי לזה. לכן אני אדם שאין לו חברים, לכן אני אדם בודד.”

“"בעולם שלנו יש המון אנשים שמשקרים ומתחזים למשהו שהם לא, מנסים להיות אחרים ממה שהם באמת. אלה דברים שמקוממים אותי ויכולים להעציב אותי. עם כל הניסיון וההסתובבויות בעולם ולאן שהקריירה הביאה אותי - אני כל פעם בשוק מחדש כמה אנשים יכולים לאכזב אותך, ואז אני מתפכח.”

“אני תמיד עושה את ההפרדה בין הבמה לבין החיים הרגילים.”

“אתה צריך לבוא כמו שחקן שהולך לתיאטרון, אתה יודע שמחכה לך קהל, מאות, אלפי אנשים, אתה בא לתת את השואו של החיים שלך, כל מה שיש לך אתה נותן על הבמה, והלבוש הוא כלי עזר מאוד גדול להיכנס לדמות.”

“אהבת הקהל היא שמניעה אותי מא' עד ת'.”

“לא אני הוא האיש לא אני אל שובו משכבר מצפה את, את קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת.”

“הם היו האוהבים הצעירים, ברגעים הכי יפים של החיים.”

“שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים ננגן את השיר באותן המילים.”

“מת אב ומת אלול ומת חומם, גם נאסף תשרי ומת עימם.”