איל איזנברג

“המלחמה רק הפכה אותו 'מחושל יותר'. הדרך להתמודד עם כאב, אמר פעם, היא עשייה. החזרת חיילים לפעילות מבצעית, ומהר. זה היה אחרי האירוע הקשה בזייתון. 'כמו לרכוב על אופניים', אמר אז, 'אם נופלים מהם, צריך מיד לטפס בחזרה'.”

“את המסלול הצבאי שלו החל בקורס טיס. נשר ועבר ל'שלדג', יחידת הקומנדו של חיל האוויר. הוא יצא לקצונה וחזר ליחידה כקצין. היה מפקד צוות ומפקד פלוגה. באחת הפעמים, סיפרו השבוע, נסע דרומה עם מפקד פלוגת המפקדה. בדרך נמנם. בשלב מסוים, החליט מ"פ המפקדה לנטוש. הוא עצר את הרכב וחצה את הכביש, לעצור טרמפים. איזנברג מצא עצמו ברכב לבד. כרגיל הגיב בקור רוח. לא כעס ולא התרגז. 'איבדנו כבר שני בתי מקדש', הוא אומר תמיד, 'פעם אחת על עבודת אלילים, ופעם שנייה על שנאת חינם. את השלישי לא צריך לאבד על מלחמות אחים'.”

“הוא בן ‭,45‬ בוגר יחידת שלדג ואף פיקד עליה. את תפקידיו בצה"ל 'הגדול' עשה בעיקר בחטיבת גבעתי, שם היה מפקד הסיירת, מג"ד ומח"ט. ייחוסו המשפחתי (אלוף במיל' אורי שגיא הוא דודו),‬ כבר מזמן אינו רלוונטי: מסלול הצמיחה והקידום שלו, מיחידה מובחרת אל חטיבת חי"ר מרכזית וממנה לפיקוד בכיר, אופייני לבני דורו.”

“צה"ל נערך גם בהיבט ההגנתי, אך כאן מפתיע מפקד האוגדה ביחס צונן להצבת מערכת 'כיפת ברזל' בגזרה. 'הצבת המערכת פירושה שאנחנו מוכנים לקבל ירי, אני חושב שבכלל לא צריך להגיע למצב כזה, אלא לפעול כדי למנוע איתו מלכתחילה'.”

“30 מחבלים הרוגים, כ־100 אירועים על גדר המערכת, 60 זירות מטענים וכ־350 אירועי ירי רקטות על מגוון סוגיהן. זה הסיכום עד כה של שנת 2010 ברצועה. 'יש מי שיחשוב שאלו מספרים גבוהים, אבל למעשה זה עשירית ממה שהיה לנו ערב "עופרת יצוקה",' הוא אומר, 'עם זאת אנחנו עדיין במלחמה פה, תקרא לזה מלחמת העצמאות 2010, מלחמה שבה אנו מוכנים להקריב את היקר לנו מכול'.”

“אני לא איש בשורה. לפחות לא לעת הנוכחית. נגזר עלינו לחיות על החרב, ועדיף שתהיה חדה כתער. אני, כל עוד תהיה נשמתי באפי, אעשה את כל מה שאוכל כדי שנהיה מוכנים לסיבוב הבא.”

“ההבדל בין 2006 ל־2009 זה שמיד אני רץ למקום. באותו הרגע. למשל באירוע שבו נפגעו חיילי גולני מירי דו צדדי. בעצם לא הבנו את תמונת המצב, לא הבנו שקרס בניין על החפ"ק של המח"ט ושל הגדוד. פשוט הגעתי לשם והשתלבתי בתהליך פינוי הפצועים.”

“זה לא עניין של לא ידע. זה שילוב שחלקו הכשרה לא מתאימה. לא היו קורס מפקדי אוגדות. חלק מהעניין זה ניסיון. אני מגיע לפה, לעזה, עם ניסיון אדיר. לגבי מה שהיה בלבנון: בסוף, עם כל הכבוד, אירוע כמו אירוע דבל לא צריך לעצור חטיבה. מה, חטיבת גולני אחרי שנפגעו לה מח"ט וכל חפ"ק מג"ד ‭,13‬ נעצרה?”

“אני לא אוהב את המילה 'תיקון'. אני האמנתי ביכולותיי גם ב־2006.‬ אם לא הייתי מאמין אז לא הייתי פה. האמנתי וגם אמרתי למפקדיי שלא נתנו לנו להביא לידי ביטוי את מה שלמדנו ואת מה אנחנו יודעים. יש כאלה שאומרים שזה סוג של תיקון, אבל מבחינתי זה האמונה בצדקת הדרך. בסוף אני חושב שכל מפקדי האוגדות שהיו ב־2006 היו בוגרי כמעט 30 שנות שירות בצבא. אז מה? טעינו בדרך? טעינו בחינוך? איפה היינו שלושים שנה?”

“הכוח שהופעל הופעל תחת מגבלות ברורות מתוך רצון למזער פגיעה בבלתי מעורבים. תנאי היסוד לא השתנו. חשוב שאנחנו נבהיר לכולם שאם יגררו אותנו למשחק במגרש הזה, אז המחיר יהיה יקר יותר ונאלץ להפעיל עוצמה גדולה יותר. שאף אחד לא יאמר לנו שזה פייר או לא פייר. זה גם לא פייר לירות עלינו שמונה שנים רקטות. המגבלות היו קשות, ובפעם הבאה הן לא יהיו. חשוב שנבהיר זאת לעצמנו.”

“זה נקרא אביב העמים הערבי, אבל זה יכול להיות חורף איסלאמי רדיקלי, וזה מעלה את הסבירות למלחמה כוללת וטוטלית, אפילו עם יכולת לשימוש בנשק להשמדה המונית.”