נעם סולברג

“אין לך יצירה – מדעית, רוחנית או אחרת – בדורנו, שאינה מושתתת על מלאכתם של אלה שקדמונו. העדפת האינטרס הציבורי – תוצאתה הפריה; העדפת האינטרס הפרטי, תוצאתה – חדלון וקיבעון מחשבתי.”

“על המשפט להכיר בכוחו, אך לדעת גם את מגבלותיו. אינני מדבר רק על השאלה, שעולה בסוגיות כאלו, האם אכן יש בכוחו של פסק דין לכפות גיוס. החשש המעשי הזה משקף בעיה עמוקה יותר. שוויון אמיתי לא יתרחש בלי קירוב לבבות בין שבטי ישראל; פסק דין או דבר חקיקה יכולים ברמה מסוימת לכפות גיוס, אולי, אך הם אינם יכולים לכפות קירוב לבבות. על חשש זה כתבתי בפסק הדין כי מטרידה אותי השאלה 'אם מעשה חקיקה הכופה יתר שוויון גם מעודד יתר ערבות הדדית, או דווקא מדכא אותה'.”

“הסבירות פנים רבות לה, וגם הראוי הריהו תלוי בעיני המתבונן. מה שנראה בעיני העותרים לעיתים מזומנות כבלתי סביר במידה קיצונית, לא ראוי, והרה־אסון לשלטון החוק, נחזה בעיני המשיבים צח, זך ונקי; ובית המשפט בתווך, חותר לפרוט לפרוטות את עילת הסבירות, לאמות־מידה, כדי לנמק אל־נכון את פסיקתו בנושא העתירות שעל הפרק, ועל מנת לפזר את עננת העמימות, לתרום לבהירות, ולצמצם את מרחב אי־הוודאות שבו שוכנת הסבירות, גם במבט צופה פני עתיד.”