דורית קלנר

“כמה וכמה ספרים נכתבו בראשי במהלך נסיעות ארוכות, בשנים הרבות שחלפו לפני שהתחלתי לכתוב באופן ממשי.”

“נשאבתי לתוך העולם המדעי־טכנולוגי. אני אוהבת מאוד את הסביבה הזו, יש בי תשוקה לתחום ואני לא מצטערת לרגע על הבחירה שעשיתי. אבל הלוואי שהיה אפשר לחיות חיים רבים במקביל, יש כל כך הרבה דברים לעשות בעולם הזה.”

“להגיע ככה, בשישי, ועוד אחרי שכבר סיימו לאכול צהריים. ודבר ראשון הניחה שתי קופסאות תאנים על השולחן, מקריבה מנחת שלום, כאילו לא גדלה בבית הזה, כאילו היא לא יודעת שכבר אין לה, לעדנה, מה לעשות בשפע התאנים שעל העץ הגדול שבחצר, חולקת עם הציפורים, הדבורים, הזבובים, הברחשים, הרימות, השכנים, רוקחת ריבות, מחטאת צנצנות.”

“אחר כך מרכיבה פורמולות, בוחנת צירופים שונים ומנסה אותם ומכניסה את כל התוצאות למחשב ומסדרת טבלאות ברורות ויפות, שזה היה החלק הבטוח, האטי, שאהבה.”

“יכולתו של המוח האנושי לשלוט בחומר ובמרכיביו, לאלצם להתנהג על פי חוקים ידועים וקבועים מראש.”

“בהינף יד נגלה לעיניה, במלוא הדרה, מפת עולם קדום חדש, חבוי ונסתר, שלא שיערה כלל את קיומו.”

“נעשה אדום וצעק ובטח רצה להרביץ, אבל לא, לא יכול, אז התנפל, במקום, על הספרים, וקרע אותם, אחד אחד, תלש את הדפים וזרק מהמרפסת, למטה, אל המדרכה.”