ישראל אלירז

“אלירז יכול לשנות את חייך מפני שהוא מלמד אותך לגשת אל הדברים ואל המילים מחדש ולאט... הצירוף החד־פעמי והמפליא הזה, העולם כמות־שהוא, בכל רגע ורגע של קיומנו, הוא הנושא הגדול של השירה, של לב השירה. אלירז נמצא בלב הזה. והוא נמצא בו מן ההתחלה, מן השיר הראשון שכתב.”

“אם אני לא יכול לקרוא שתי שורות ולדעת מיד מי כתב את זה, זה לא טוב בעיני. כמו ששומעים מוצרט ומיד מזהים. זו הנשימה של הכתיבה. כמו הליכה של בן אדם, שאתה מזהה אותו ממרחק עוד לפני שראית את פניו. זה מקצב רתמי של הנפש.”

“לא רק שינוי סמנטי באיזו מילה תשתמש, אלא איך אתה נושם את השפה ויוצר הפסקות והארכות... שבירת השורות היא בעלת ערך יוצא מן הכלל. אתה מכוון את הקורא שלך איך לקרוא את השיר.”

“העין משחקת תפקיד גדול בשירי עד עצם היום הזה ועל כך נכתבו עשרות שירים. המבט, ההבטחה, המראה וכו' פותחים אצלי אופקי מבע ומחשבה רבים.”

“אתה כותב שיר כי אתה רוצה לבטא צורה. לכן הכי קרוב אליי הוא הצייר, ברצון שלו להפוך את צורות העולם לאמנות.”

“בספרי האחרונים רחקתי מן הקירבה לציור מעצם זה שספרי עצמם הם, עבורי, תערוכות שלמות.”

“היא לא נראית עד שאתה רואה אותה, עד שהיא מתירה לך להביט בה.”

“שבה טעונה אל מזחי העין ואסמי התודעה לפרוק ידע וגעגועים.”

“החיפוש הנצחי אחר מה שלעולם לא תגיע אליו.”

“אין לנו תכלית אחרת בצהרים מלבד לגבות את העולם על אף שסדר הסבות נעלם מאתנו.”

“שכחנו את פלא היותנו בתוך העולם. מה שקורה בו קורה בלי הפוגה.”

“הדברים החולפים מעידים שהחולף אינו חדל להיות.”

“מול הכן והלא של העולם, דברנו על אצבע קטנה ברגלך, על לולאה של ענג בין ברכיך.”

“קרוב יותר מאשר אל הכסא העומד כאן ומחכה לי, לא הייתי אל איש מעולם.”

“האם מה שבהישג היד הוא עוד בהישג הצעקה? האם הפה כמו כלי יודע משהו שאתה לא?”

“אין הגוף עושה את כל התנועות שמכוח הגוף לעשות.”

“קום לך, עבר פנימה ודע איך ואיפה אתה חי.”

“רק בדחותה דבר שהיא מביטה בו, העין רואה.”

“יושבים ליד אי־הוודאות, סוברים שאנחנו חופשיים.”

“נותן לחוץ להוביל אותי אל נשמת הצורה.”