ט. כרמי

“אמרתי לחלומי – לכם ממשלת הלילה. אבל הם פרצו המונים־המונים אל תחום יומי.”

“לשמח את הילדים! שלא ישמעו את הצריחות הנחרות בגרוננו.”

“היא בכלל לא יודעת שאני רואה אותה לאור היום.”

“משננים את אשר עבר עלינו ואת זכר הגאות שתבוא.”

“בקצות כפות ידיי צומחים עשרה אגרופים.”

“אולי הוא רובץ באחת הסמטאות עם חמורו הרעב – החמור ינער והעני יעור?”

“הגיא מטרף־משלטים, מתעלל בשחקיו.”

“הנה גואה יומנו לכחל הטהור.”

“להלם העלעול בלב המצולה כמו יללה המחלחלת בעמק חלומו.”

“באור הזה כלנו נבערים, בורים, עמי־הארץ, שלא למדו אפלו קרא־וכתב.”

“הזמן היה שלנו בכף־היד ובעינים, בגזע ובטל.”

“נושם כמו לטוף של גל.”