לאוריאן גיליארון

“זה מזעזע אותי שאנחנו גורמים לבעלי חיים לסבול, שאנחנו מנצלים אותם. בגיל שבע נהייתי צמחונית למרות שמשפחתי לא, אני לא אוכלת שום דבר מהחי, אני לא לובשת עור או פרווה, ולא משתמשת במוצרי קוסמטיקה שנבדקו בבעלי חיים.”

“מאז שעברתי ללוס אנג'לס, אני אוהבת את שוויץ הרבה יותר מבעבר. אני מתגעגעת אליה, במיוחד לנופים שלה, לטבע שלה, לעונות השנה ולטוהר האוויר שלה. אני מגלה את זה מחדש. כשאני חוזרת, אני כמו תיירת, אני מצלמת. אני גם מתגעגעת לאיכות החיים. והמשפחה שלי יותר מהכול!”

“בשוויץ יש יותר הפקות תיאטרון, הפקות שוויצריות לטלוויזיה ולקולנוע הן מועטות במספר, אבל לרוב מאוד מעניינות ויצירתיות. אני לא מקבלת הרבה הצעות, אולי אנשי המקצוע לא יודעים שהייתי רוצה לחזור לארץ שלי לצלם. הייתי רוצה לשחק בכל מקום, לאו דווקא בלוס אנג'לס, גם בצרפת, איטליה או אנגליה.”

“יש לי את הקול הקטן הזה בתוכי שאומר לי שאולי הייתי צריך לבחור במקצוע בטוח יותר. אבל מצד שני, אני יודעת שצדקתי ללכת ללוס אנג'לס, כי משחק זה מה שאני אוהבת, זה נותן לי כל כך הרבה. צריך לקחת סיכונים בחיים. כשיש לך תשוקה, אתה צריך לעשות הכול. לא הייתי רוצה להתחרט שלא ניסיתי.”

“קיבלתי את הגרין קארד שלי בזכות המקום השלישי שלי במיס תבל. התחרות הזו נערכה בלוס אנג'לס, כשגיליתי את העיר הזאת, אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות שם את מזלי.”