יצחק בן-צבי

“אבא מה שנתנו לו – אכל. כמוני. הוא לא היה פדנט גדול, וגם אמא שלי לא הייתה בשלנית גדולה אלא העדיפה להתעסק בפעילויות הציבוריות שלה. מי שניהלה את משק הבית הייתה סבתא, שהתגוררה איתנו.”

“ערב אחד חזר בן-צבי הביתה. היה זה אמצע החורף, ובירושלים קר מאד, בהגיעו לשער הבחין בשומר שבתאי ניצב בחוץ ושאל אותו: 'למה זה אתה לא בתוך הבית?' 'הרי מישהו צריך להיות בחוץ כדי לשמור', השיב לו. מבלי לחשוב ענה לו בן-צבי: 'תיכנס, תשתה כוס תה חם, ובינתיים אני אשמור קצת בחוץ'.”

“הנה טמונה באדמה תקופה שחלפה ובאים החוקרים וחושפים שרידים ומדביקים שריד אל שריד וחרס אל חרס וקמה התקופה העתיקה כמו חיה לעינינו – האם לא נצליח להדביק גם שרידי־עם, עד אשר יקום והיה לגוף אחד, עם חי החולש על גורלו?”

“אני מודיע שאני מתנגד לכל הגדלה במשכורת של הנשיא מתוך תקווה להראות בכך דוגמה לאחרים.”

“תקומת ישראל – זוהי מהפכה גמורה בדברי ימינו, בחיי האומה כולה. כעין תשובת המשקל כנגד חורבנה וכנגד גלותה הארוכה.”

“קיבוץ גלויות הוא הרעיון המרכזי הנעלה ביותר של המדינה הזאת.”

“יש דבר אחד המאחד ומלכד את כולנו, את נציגי כל האומה, את כל בית ישראל – זוהי החרדה לקיומה, לביטחונה ולהתקדמותה של מדינת ישראל.”