חמוטל בר-יוסף

“כותבת את שיריה מתוך מודעות גדולה לצרכים האנושיים הנואשים ביותר, ומגישה אותם לקורא באיפוק שאינו מסתיר את הזעקה שבהם.”

“אם בארצות אירופיות אחרות, ובייחוד בצרפת, באוסטריה ובאנגליה, יצר הלך הרוח הפסימי של סוף המאה בעיקר אסתטיקה דקדנטית וסימבוליסטית, הרי לרוסיה של סוף המאה אופיינית, יחד עם ביטויים של ייאוש ופסימיזם, גם התחושה שהנה מתרגש ובא שינוי קיצוני, מהפכני, מיתולוגי, אפוקליפטי.”

“את האידיאולוגיה הציונית ניסחו אינטלקטואלים יהודים שרובם חיו ברוסיה וניזונו ישירות או בעקיפין מספרות והגות רוסית, ואף המשיכו להיות מושפעים מספרות ומחשבה רוסית לאחר שעזבו את רוסיה. רוב מנהיגי הציונות היו בעצמם משוררים ומבקרי ספרות, והמעורבות של פוליטיקאים בספרות ושל סופרים בפוליטיקה היא עצמה מסורת רוסית חזקה שעברה בירושה לתנועה הציונית.”

“חוויה רוחנית של הארה פנימית, שמעניקה לאדם תחושה של תובנה, המאפשרת לו להשלים עם המציאות, לקבל אותה כמלאת יופי וחוכמה, ובעקבות זאת להשתנות שינוי פנימי.”

“האמת העיקרית הצפונה בחוויה המיסטית לסוגיה היא גילוי האפשרות לחיות אושר גדול שמקורו אינו מילוי צרכים גופניים וחומריים.”

“אני מסכימה עם חוקרי מיסטיקה הרואים בה התנסות אוניברסלית, שקיומה או הצורך בה אינם מותנים בשייכות לדת מסוימת או לתרבות ספציפית, וסבורים שגם אנשים חילוניים יכולים לחוות או להשיג חוויות מיסטיות.”

“אדון כל המעשים, / חסדך יסעדני. / הרחב לי את היד / ואת הלב. / החזר לי את שמחת הנדיבות / שנצמתה בי בשבתי עם גזל, / בלכתי עם רמייה. / השיבני עם המתנדבים.”

“זו אני בזהירות ובנשיקה / זו אני המעירה אתכם מחלומות / ומסירה את השמיכה מעל שנתכם המתוקה.”

“אתה אומר ואומר ואתה / יפה מהים / עיניך רחבות בהרבה.”

“על שפת הים של תל אביב אני רואה / הם ועוד הם. / המיית המון חסר פרצוף / נגרר על הרציף הצר.”

“זה האביב שלנו מחליף רוחות חמסין במלקוש צעקני.”

“קריאת שירה שוה מחצית ממחיר ההרצאה המדעית המפרשת את אותם שירים.”

“אני הבנתי שעכשו אתה מאשר באמת.”

“הכאב עם הזמן צריך להחויר.”

“איך מצחיקים אבא עצוב?”

“אחר כך התחלתי לחיות, לאהב, להקשיב.”

“להבנת חלק מהשירה המודרנית נחוץ ידע בלשון, כי השירה משחקת עם הנסתר והגלוי וזה מצריך הבנת נקרא שלא כולם מצוידים בה. אבל עדיין יש משוררים שלא מסובך לקרוא אותם: עמיחי, רוני סומק, אגי משעול, גם שירים שלי לא קשה לקרוא.”

“לדעתי, שירה היא הסוגה הנצחית והמתמידה ביותר בעולם הספרות. מה שעושה את השירה לכה עמידה זה שהיא עוזרת לבני אדם לחיות, בכך שהיא מדברת איתם על מה שקורה להם, לא רק למשורר, ומהווה סוג של תרפיה.”

“השיר יכול לדבר אל הקורא, להיות שלו, ולא רק של המשורר.”

“השירה היא קריאה לתקשורת רגשית.”