גלית גוטמן

“גלית גוטמן, כונתה יותר מפעם אחת "מלכת הדוגמניות", וברזומה שלה יש לא מעט הופעות טלוויזיוניות.”

“אני לא כמו גלית גוטמן, שהיא מדהימה בעיניי, דוגמנית אמיתית שמשתבחת כמו יין.”

“קשה להיות בלונדינית, כבר שנים אני הולכת כל שבועיים לצבוע שורשים במספרה. אני לא יכולה לשאת את הישיבה שם. חייבת לחזור לשיער חום.”

“אף פעם לא הייתה לי את הפריבילגיה להיות מוזנחת. תמיד עבדתי. בקיץ מצטלמים לקולקציית חורף ובחורף מצטלמים לקיץ, אז אני לא יכולה להשמין; אבל לפני עשר שנים, כשגרתי בניו יורק, עליתי במשקל.”

“כסף זה עצמאות. כשהייתי בחודש התשיעי קנינו את הבית ונגמר לנו הכסף, אולי נשארו כמה שקלים לפלאפל, וכשאתה חוזר לעבוד אתה נזכר שכשיש כסף, זה נותן הרבה שקט. מאז שאני זוכרת את עצמי אני עצמאית, ונורא חשוב לי לעבוד ולעשות קריירה. בכלל, כשמשלמים לך זה אומר שמעריכים אותך.”

“ממסלול פרשתי בגיל ‭,30‬ כי כולן היו בנות 17 וכבר לא היה לי כיף. את השאלה 'מה תעשי אחר כך‭,'‬ אני שומעת כבר מגיל ‭.19‬ היא לא רלוונטית מבחינתי, כי אם עכשיו אני עובדת ומצליחה, אם עכשיו רוצים אותי ומשלמים לי כל כך הרבה כסף, למה אני צריכה לחשוב מה יהיה בעוד כמה שנים? אז ברור שכשהיום מציעים לי קמפיינים זה לא כי אני דוגמנית אלא בגלל שאני גלית גוטמן, אבל אני עדיין דוגמנית, ואהיה כזו כל עוד ימשיכו לרצות לצלם אותי.”

“נשים כל הזמן שואלות אותי מה אני אוכלת, ואני חושבת שהסוד הוא שאני באמת אוכלת מהכול, אבל קצת. בגלל העבודה יש לי אובר מודעות לאיך שאני נראית, ואני לא צריכה משקל בשביל לדעת שעליתי קילו או שניים, ואם אני עולה אותם, אני מיד מתאמצת ויורדת.”

“אני לא אוהבת להצטלם בתמונות סטילס רגילות. התרגלתי לראות את עצמי מלוטשת, מרוטשת, מאופרת, לבושה למשעי ומטופלת על ידי כל כך הרבה אנשי מקצוע טובים, שקשה לי לראות את עצמי בצילומי סטילס רגילים. גם אין לי צורך להנציח את הרגע, כי כל הזמן מצלמים אותי.”

“אני לא מתאמנת. זה נורא, אני יודעת. אני עושה כפיפות בטן בבית. אני כל הזמן עולה ויורדת 2 קילו, אבל ברגע שאני עולה אני גם יודעת לרדת. בגלל שאני מצטלמת הרבה שנים אני כבר באובר־מודעות ויש לי כלים לשמור על המשקל ולהרגיש טוב עם עצמי.”

“אחרי שהשתחררתי הייתי נוסעת וחוזרת מחו"ל. הכרחתי את עצמי לנסוע, כדי שאחר כך לא אצטער, אבל לא הייתי בנויה לזה אז, ואני לא בנויה לזה היום. טוב לי בארץ ואני מאוד מחוברת אל הבית. גם כשאני נוסעת לסופ"ש במלון באילת אני רוצה כבר לחזור הביתה.”