דניאל בן סימון

“צריך להיזהר בכל מקום ממחשבה אחידה, אבל שלי [יחימוביץ'] דורשת צייתנות מלאה. צייתנות כזאת לא הייתה במפלגת העבודה ומעולם לא היה בה 'גנרליסימו' בבגדי אישה שאומר מה לעשות. הייתה שתיקה שמעולם לא הייתה כדוגמתה. אני הייתי שם עם ברק. עקבתי גם אחרי שמעון פרס ויצחק רבין. מעולם לא הייתה צייתנות כזו שמזכירה תנועות נוער בברית המועצות.”

“איפה אני? ומי אני? האם אני ישראלי שחי בשלום עם השורשים המרוקאים שלו? או מרוקאי שהשתכנז, כפי שהטיחו בי אין ספור פעמים?”

“חי עם התחושה שהכל עלי, שאף אחד לא תומך בי, שאין לי רשת ביטחון. מי שלא עבר את החוויה של הפרידה והבדידות לא יכול להבין את התחושה הזו שאתה לגורלך מול עולם עוין ואם לא תפעל למען עצמך, אף אחד לא יעשה את זה.”

“לפני שעלינו לארץ סיפרו לנו על אולפנים ללימוד השפה, שבהם בתוך שבועות ספורים אתה לומד עברית, אבל כשהגענו לפנימייה התברר לנו שאין אולפן ושאנחנו צריכים ללמוד עברית לבד.”

“בקזבלנקה כתבתי חיבור והמורה התלהב, קרא לי ללוח ואמר לי שהייעוד שלי בחיים הוא להיות סופר, אם כי ייתכן שלפני כן אהיה עיתונאי.”