אמונה אלון

“אי אפשר, לטעמי, לכתוב ספרות ישראלית ללא התייחסות ישירה או עקיפה לתל הארכיאולוגי, שעל גביו מדינת ישראל צומחת ואת חופיו מלחכים גליה הישנים והחדשים גם יחד.”

“הסיפורים, שאני מספר על הדמויות הללו, מספרים על האדם בכל מקום שבו הוא נושם, בכל מקום שבו הוא אוהב, בכל מקום שבו הוא מתגעגע.”

“האמיני לי יקירתי, בכל טיסה יש לי נוסעים שמפחדים, וזה בסדר גמור. אני מבטיח שבזמן ההמראה אני אבוא להחזיק לך את היד.”

“למה אתה לא מתפלל? שאלתי לפני שבועות אחדים. גם עם ריבונו של עולם אתה כבר לא רוצה לדבר?”

“ההולכות יחדיו מאז ימי צעירותן ומבינות זו את זו היטב אף שכל אחת מהן באה ממקום אחר.”

“לבדה לבדה מרחפת לילית באוויר העולם ומבקשת להיאחז במי שבודד כמותה.”

“זמן רב חלף מאז שהייתי כאן, אבל דומה שאני מכירה כל צמח וכל אבן. זמן רב חלף מאז שפגשתי את אחי, ודומה שאיני מכירה אותו עוד.”

“ההרמוניה הקוסמית כבר הופרה, ולא ניתן להשיבה עוד.”

“כה נוקב תהומות, שהוא טילטל אמות מים שלמות מנתיביהן העתיקים.”

“לגרור את עצמי אל חדר השינה, לסגור את הדלת, לעמוד מול האישה הפרומה הנשקפת אליי במראה ולשאול את ריבון כל העולמים מה הוא רוצה ממני.”

“אסור לי להשליך מן העבר העכור שלי ושלך על ההווה הצלול שלה, הזכרתי לעצמי, אסור לי להעמיס על אושרה את מטעני כאביי, ולכן נשמתי נשימה עמוקה, וחייכתי אליה, והחלקתי בידי על סנטרה.”

“היכולת לצאת לטיול מאורגן היא רק אחד השינויים שהתחוללו בי מאז שחדלתי להיות השותפה שלך לתיקון העולם והתחלתי להיות סתם עוד בן אדם מן השורה. לפעמים אני קוראת לזה הסתפקות במועט, לפעמים אני קוראת לזה תחליף־חיים.”

“אני מתלבטת אם לקחת את הספר 'איך לחיות על אי בודד' או את הספר 'איך להיחלץ מאי בודד'.”

“דווקא מתוך היסח־דעת מבליחה בי, פתאום, ההבנה של מה שאני רוצה לכתוב.”