חנה יבלונקה

“יש אצלנו תופעות מדאיגות: השחיתות השלטונית, השיפוט ברשתות החברתיות, האלימות לדעות שאינן עולות בתלם אחד עם איזשהו טון כללי מקובל. נשמת אפה של הדמוקרטיה היא חופש הדיבור וחיוניות הוויכוח.”

“התנועה הציונית צמחה בתוך מבנה דמוקרטי אבל זה אף פעם לא היה חלק משיח רחב יותר של זכויות אדם. תמיד היו גבולות ברורים מאד לסובלנות, ועוד לפני השואה. עוד מימי שפינוזה, הקהילה היהודית נהגה להפגין חוסר סובלנות כלפי מתנגדים פוליטיים, אנשים בעלי דעות חופשיות מדי, ובעיקר כלפי לא יהודים.”

“חלק גדול מהיהודים חי בעבר בחברות נוצריות ומוסלמיות – איך אפשר להכיר את התרבות שלך בלי להכיר את אושיות התרבות שבה גדלו הוריך?”

“בלי השוואה אין תהליך לימודי. לא רק שצריך להשוות, חייבים להשוות. וזה לא יפגע בשום צורה בקדושת השואה וגם לא בקורבנות הקדושה שלנו.”

“המושג הראשון שאני רוצה לדחות הוא ייחודיותה של השואה. אם השואה כל כך ייחודית, אז אין טעם לחקור אותה. אני גם מסרבת לדבר על לקחי השואה. אין לקחים מהשואה. לכן, כשאני שומעת את נאומי הפוליטיקאים בטקסים הממלכתיים עם 'מהשואה לתקומה' שלהם אני נתקפת בחילה.”

“הכרוניקה של מלחמת העולם השנייה והשואה היא מאוד משמעותית, כי צריך מחקר על הסיפור הכולל. אלא שלמרות העובדה שמחקרים חדשים רואים אור כל הזמן, עד היום לא ניתנה התשובה לשאלה המכריעה: איך זה קרה? איך קרה שבלב אירופה התרבותית, אולי העם התרבותי ביותר מגיע למסקנה שצריך למחוק מעל פני האדמה עם אחר שלא באמת הרע לו. אני חשה שלא התקרבנו לתשובה לשאלה הגדולה, אולי ליקוי המאורות הזה פשוט בלתי ניתן להסבר סופי אחרון ומוצק.”

“במלחמת העולם הראשונה ההלם שפקד את העולם היה עז יותר. זו מלחמה שכל הצדדים דהרו אליה בששון, ונגמרה באסון אדיר, בהכחדתו של דור שלם. ואחרי המלחמה, אירופה חוותה משבר אמון גדול. משבר אמון בלאומיות, בסדרים החברתיים המוכרים.”

“הדמוקרטיה לא קורסת בן לילה. יש שחיקה הדרגתית ועקבית שניתן בהחלט לעקוב אחריה.”

“חברה נמדדת ביחסה אל הקשיש.”

“חיינו בטבורו של העולם. עבורנו הכול התרחש באותה ישראל קטנה ששטחה 20 אלף קמ"ר כפי שלמדנו בבית הספר, שהייתה בגדול העולם ומלואו.”

“הגבולות של חיינו לא הצטמצמו רק לאלה של המדינה, הם היו בכל אשר פנינו: בינינו לבין הורינו, בינם לבין עצמם, בינינו לבין מורינו, בין הבנות והבנים. ידענו היטב מה מותר, מה אסור, ומה רצוי.”

“העברית, הפירות והירקות, אור השמש, לוח השנה והאירועים שתכפו ובאו על ישראל וליוו את חיי, הם שעשו את המדינה הזו לתבנית נוף מולדתי.”

“תודעתו של דור זה עוצבה באורח קולקטיבי על ידי נסיבות הזמן והאירועים ההיסטוריים על ציר הזמן, בהקשרם הישראלי.”

“אין שפה בעולם שאני שולטת בה, מכירה את רבדיה ואת שורשיה, כמו העברית.”