הלל הזקן

“כשמת הספידוהו: הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרא.”

“ 'גומל נפשו איש חסד' (משלי י"א, י"ז) זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם, אמרו לו תלמידיו ר' להיכן אתה הולך? אמר להם לעשות מצווה, אמרו לו וכי מה מצווה זו? אמר להן לרחוץ בבית המרחץ, אמרו לו וכי זו מצווה היא? אמר להם הן מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב 'כי בצלם אלהים עשה את האדם' (בראשית ב', ו') על אחת כמה וכמה.”

“לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהי קפדן כשמאי.”

“נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חיב. ודאשתמש בתגא, חלף.”

“מרבה בשר – מרבה רמה; מרבה נכסים – מרבה דאגה; מרבה נשים – מרבה כשפים; מרבה שפחות – מרבה זימה; מרבה עבדים – מרבה גזל; מרבה תורה – מרבה חיים; מרבה ישיבה – מרבה חוכמה; מרבה עצה – מרבה תבונה; מרבה צדקה – מרבה שלום. קנה לו דברי תורה – קנה לו חיי העולם הבא.”

“אל תאמר 'לכשאפנה אשנה', שמא לא תפנה.”

“אל תאמין בעצמך עד יום מותך.”

“מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך – זו היא כל התורה כולה, והשאר פירוש לכך." (במקור: "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור).”

“אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.”

“אל תפרוש מן הציבור.”

“הוי מתלמידיו של אהרן: אוהב שלום, ורודף שלום, אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה.”

“אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים. ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.”

“אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?”