דבורה קידר

“אני אוהבת את השקט שלי ואת החופש שלי. נהנית לשכב בכורסה שלי, לראות ערוץ ההיסטוריה או נשיונל ג'יאוגרפיק ולקרוא ספרים.”

“אף פעם לא הייתי טובה במתמטיקה ואף פעם לא ידעתי מה אני מרוויחה. מי בכלל יודע לקרוא תלוש משכורת? אני פותחת אותו ונבהלת מכל הסעיפים.”

“הדורות הבאים אחרינו נולדו לתוך מציאות שפע ושכחו מה היה צריך לעשות בשביל להקים את המדינה הזאת. הם שכחו מה זה לחיות בין גויים באירופה ולחוות אנטישמיות. הדור של היום לוקח את המציאות מסביבו כמובנת מאליה, וזה דבר מסוכן.”

“אין לי בעיה עם השימוש בסלנג אם יש צורך. אבל את לא יכולה לעלות לבמה ולדבר בשגיאות גסות, גם בטלוויזיה. ואת יודעת מה? גם לשרים בממשלה שלנו כדאי ללמוד קצת יותר טוב עברית.”

“אין מדינה תרבותית בעולם שלא תומכת בתיאטרון הלאומי שלה, ופה זו פשוט הפקרות.”

“הייתה לי דודה מאמריקה שאמרה לי פעם, 'אם אסקימו לימון היה בארצות הברית, כבר היית מיליונרית'.”

“תמיד הייתי מצטנעת וממעטת להצטלם או להתראיין. לא הרגשתי טוב עם זה וזאת לא העמדת פנים. זה הביך אותי וזה עדיין מביך אות, זה כמו שבזמן שכל השחקנים שהיו ב'אקסימו לימון' התענגו מהחשיפה העצומה והבינלאומית אני התקשיתי עם זה.”

“במשך שנים לא הבנתי את זה, לא שיחקתי שם בתפקיד הראשי, אבל כנראה היה משהו בתפקיד הזה, שעד היום לא הבנתי מה הוא, שגרם לאנשים לצאת מדעתם.”

“יש שחקנים ושחקניות שיודעים להוביל את עצמם לזה שיקראו להם 'הגברת הראשונה' או 'הגברת השנייה' או 'הגברת השלישית'. לא התעסקתי בזה ולמען האמת אני חייבת לומר שיש משהו הרבה יותר מאתגר בתפקידי משנה שלפעמים משפיעים על עלילת המחזה מאשר תפקיד ראשי. בתפקידי משנה יש יותר חופש לעצב דמות ולהשתולל מאשר בדמות ראשית.”

“המשחק במידה מסוימת השתפר, נעשה מתוחכם יותר, התקדם. מצד שני, יש זלזול מחפיר בשפה, אף פעם ובשום מקום בעולם לא היו עולים לבמה ומדברים כמו שמדברים פה. וזה שלוקחים לתיאטרון אנשים מפורסמים מהטלוויזיה רק כי הם מפורסמים ומנסים לעשות אותם כוכבים גם כשאין להם מושג מה לעשות על הבמה? את זה אני לא אוהבת.”

“אני אוהבת את המשחק, את הקשר עם הקהל, את מחיאות הכפיים, ואני לא צריכה את הרייטינג־שמייטינג שיש היום. זה דוחה אותי, לפני הטלוויזיה לא היו דברים כאלה.”

“פרסים זה לא משהו שחשוב לי, ממש לא. קיבלתי במהלך הקריירה פרסים, אבל זה לא משהו שחשוב לי להתראיין עליו. אני לא רודפת פרסום, זה מעולם לא עניין אותי.”

“הייתי ילדה שתמיד מסתכלת על בני אדם, דולה מהם כל מיני דרכי התנהגות ומחקה אותם. הייתי עושה הצגות בלי לדעת שזאת הצגה.”