בתיה גור

“אמירתה [בביקורות ספרים] הייתה צריכה להיות מועילה, מרפאה, מעדנת, או מוסיפה נשק חכם למלחמת הקיום של קוראיה וקוראותיה; אף פעם לא להיות רק טקסט מתוחכם או מבריק.”

“יצרה בלש שלא רק פותר תעלומות רצח, אלא גם חוקר אזורים של הישראליות. רוב הספרים בסדרה הבלשית שלה מעמידים במרכזם, מלבד פשע שאותו צריך הבלש לפענח, שכבה חברתית או אזור בחברה הישראלית שאותם מנסה הבלש שלה להבין, לתעד, לדובב.”

“מיכאל אוחיון הוא אני.”

“הרומנטיקנים הכי גדולים הם כותבי הספרות הבלשית.”

“ובני אדם מושפלים מגזר הדין הנעלם שהכתיב את אי־ההבנה ואי־הסדר שבו הם מתקיימים. הנס הראשון המתחולל באמנות בכלל ובספרות בפרט הוא ההארה הפתאומית שהן מחוללות בתופעות שאותן הן מתארות – סדר ופשר.”

“איזה מקום משמעותי יכול מורה ומחנך לתפוס בלבם הנרגש ובנפשם הנבוכה של ילדים מתבגרים, ואיך מורה יכול - אם הוא יכול - לתת מענה לסקרנותם, שמורים רבים מרדימים אותה בדרך כלל, ואיך הוא יכול באמת ובתמים לתמוך בהם ביד יציבה, נקייה מפחד וחפה מחנופה ומכוחנות, במבוכות חייהם.”

“שום דבר לא הסתיים בקווים חדים וברורים, אלא תמיד התמזג לתוך משהו אחר, חפצים נבלעו זה בתוך זה. כאילו כלום לא נגמר אלא הכול, כל חפץ, רק התפוגג להתחלה מטושטשת של עצם אחר.”

“בחמש החל הרחוב להחשיך וערפל עלה ממורד הכביש התלול שהוביל לכיכר שבה היה בניין הספרייה הציבורית.”

“בשעת בוקר מוקדמת, לפני שהמחלקה תתעורר לשגרת היום, לפני שהמסדרון יתמלא בנשים ממתינות, בדלת הצדדית, נכנסו השתיים לחדר הבדיקות, ואת החלוק לבשה בדרך, במרוצה.”

“מה שנראה לעתים כידיעה מוקדמת, ודאית ונחרצת, מתברר שאינו אלא כיסוי למשהו הפוך, ואילו ידיעה שנראית אבסורדית ומופרכת ברגע היוולדה, שגורמת לה דווקא להתעקש ולבדוק ולשלול, מתבררת דווקא באבחנה מדויקת.”

“הדלתות נסגרו לפני שהספיקה לחשוב על תשובה שנונה. בתוך המעלית עמד אוויר כבד של בושם מתוק ויקר. הוא התערבב בריח שמן המכונות ובמשב דביק של אוכל מבושל שהיה שם תמיד.”

“נהגה הקפדה עצומה בדברים שמקובל לראות בהם דורשי אנרגיה מעטה מזו שדורשים הפציינטים, למשל מספר ההרצאות שהתירה לו לקחת בהן חלק, הן בתור שומע והן בתור מרצה ומספר שעות הלימוד שהניחה לו ללמד במכון.”

“האינטואיציה המבורכת, הידיעה המושלמת מתי לומר לפציינט מה, התחושה הנכונה של עוצמת החום הנדרשת.”

“חזר ושמע את המשפט בדבר ההתמודדות, שצריך שתהיה עם רגשותינו ולא עם קירות האבן.”