אילנה דיין

“החום הזה שבו היא מציפה אותנו והאופן שבו היא אוספת אותנו אל חיקה ומאמצת אותנו אליה, פשוט נותן כוח ברמות ובממדים שאין להם שעור.”

“אני אדם רגשן. אני בוכה בסרטים. אפילו בחדר העריכה אני יכולה לבכות... אין לי שכבת־מגן. אני חשופה לגמרי. בגלל הרצון שלי לא להיכשל ובגלל הרצון להצליח חשוב לי מאוד מה אומרים עליי.”

“אני פרפקציוניסטית כשאני יכולה להרשות לעצמי.”

“הרבה פעמים כשאדם מהגר אז ההגירה היא חוויה קשה ומטלטלת, אבל פה זה הפוך, ההגירה במקרה שלנו הייתה כמעט חוויה של התעלות.”

“האם כדי שהתפוצה והרייטינג והפופולריות יהיו גבוהים, הדיאטה התקשורתית חייבת להפוך לרדודה ובנלית וזולה וסנסציונית ונטולת הקשר היסטורי ונטולת שאלות קשות ונטולת חשיפות מהדהדות ונטולת אומץ לב עיתונאי?”

“אם היית שואל אותי לפני עשר שנים, אז בביטחון אופייני למי שהייתי אז, הייתי אומרת לך: 'אנחנו כעיתונאים תפקידנו להביא לתיקון עולם, התפקיד שלנו לספר סיפור חשוב, ואנחנו לא יכולים לשאת באחריות לתוצאות הפרקטיות של הפרסום'. היום אני מנסחת את עצמי קצת אחרת.”

“אנחנו שומרי מאהל של העיתונות החוקרת. זה מסובך לעשות עיתונות חוקרת באופן כללי ובטלוויזיה עוד יותר. גם קשה, גם כפוי טובה לפעמים, גם מחייב אותך לעמוד בלחצים. מה שבטוח שלא תמיד זה הופך אותך לפופולרי.”

“כמו שאנשים תמיד יזדקקו למקום שבו יקנו לחם וחלב הם יזדקקו למקום שבו ישמעו על העולם שבו הם חיים. ואנחנו נצטרך להיות שם בשביל לספר להם.”

“מה אומרים? לא אומרים.”

“אסור לקוות לאילו מישורים עצומים שלאורכם נהלך ונהיה מאושרים תמיד, נעבור את החיים בוורוד והם יהיו פיקניק אחד מתמשך.”

“שלטון לא חוטף לעצמו כמויות כאלו של כוח סתם לקישוט, כמו שאף אחד לא אוגר טונות של אבק שריפה כדי לצייר את איתמר מטפס על הקירות.”