מרי קוסטה

“הרגשתי שאני תמיד צריכה להגן על הקול שלי ולא יכולה לדבר הרבה או לקיים יחסים אישיים. עכשיו בגלל 'היפהפייה הנרדמת', אני יכולה לעשות זאת ולדבר עם ילדים ולעבוד עבור ארגוני צדקה והכול. אז 'היפהפייה הנרדמת' החזיקה אותי, בעוד שעבור הרבה אנשים כשהם מפסיקים את הקריירה האופראית שלהם, זה נעלם.”

“אני באמת אוהבת כל כך הרבה חלקים מהסרט. אני אוהבת כשהן מכינות את עוגת יום ההולדת ואת השמלה. אני מעריצה את זה. ואני אוהבת את דיאבל העורב – אני כל כך מוקסמת מהעורב הזה. כנראה הסצנה שמצחיקה אותי היא ביער כשאורורה כשהיא כל כך חולמנית מדברת עם הנסיך והוא רוצה לראות אותה שוב. והיא אומרת 'לא, אף פעם', והוא אומר, 'אף פעם?!', והיא אומרת 'אולי מתישהו', והוא אומר 'מחר?' והיא אומרת 'לא, הערב!' אני אוהבת את זה. אני חושבת שזה מאוד נשי, במיוחד אם את מאוהבת במישהו.”

“אחד הסרטים הראשונים שלי כשהייתי בת שש היה 'שלגיה', אלוהים, אהבתי את זה. הלכתי ברחבי הבית שלי עם מגבות רחצה כמו שכמייה עד שאמא שלי הכינה לי שכמיית קטיפה בצבע כחול רויאל שהייתה עד היום המתנה הכי אהובה עליי שקיבלתי אי פעם. פשוט הערצתי את זה. לא היה לי מושג שאי פעם אגדל להיות נסיכת דיסני, אבל זה היה המגע הראשון שלי עם דיסני. כל דבר שיצא על ידי דיסני תמיד ראיתי.”