חלי אברהם איתן

“טפות הגשם העירו בו געגוע לשירת הים.”

“יצאתי לנשם אויר אמתי והמפתח בידי.”

“רוקדת עם הבדידות בשתיקה.”

“לבדיות יוצרת שירה.”

“שיר כותב את עצמו. העפרון משיט על הדף כמכחול אחוז דבוק, שופך את צבע התודעה ברגע של אמת עירומה.”

“אני כותבת כל מה שיודעים במכחול הנפש הנמרחת כשמש ומאירה רזים בדרך ברורה לסגולי האור.”

“אוחזים בקרנות הגוף וברקים כל הלילה מסלקים את גלי החשכה.”

“קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים.”

“שמור את הגעגועים. הם כותבים אותי ונמלטים.”

“מכלוב ההווה אל מרחבי שירה אל עולם של אמת.”

“הדלקתי את האור לגרש את חשכה מתוכי.”

“אני כותבת את הבכי המשתורר בתוכי.”

“בראי עולמך בראיתך המתחדשת.”