ג'ושו

“מתוך דחף עמוק לגשת ישר ללב העניין, מעורר ג'ושו את תשומת לבו של התלמיד המחפש 'משמעות' דווקא אל הקונקרטי, הברור והקיים, ולא אל עבר המופשט... בעיניו, המלים הן לא יותר מקליפה ריקה, מתעתעת, שחוצצת בין הדברים כשלעצמם לבין התודעה המבקשת להתעורר. הן ביטויה של ההיצמדות לדפוסי חשיבה מקבעים.”

“המאפיין החזק ביותר של אישיותו: התיעוב שלו למופשט. בהיסטוריה הארוכה של הזן לא נוכל למצוא שום מורה אחר שהייתה לו אמונה כה מועטה ב'אמת' ואמונה כה רבה באדם... המסר של ג'ושו הוא שאין שום מסר: שהעולם על כל דבריו השונים אינו 'טוב' או 'רע', לא 'קדוש' או 'טמא' – אין הוא שום דבר מעבר לעצמו.”

“נזיר שאל, 'מקום קדוש – מה הוא?' ג'ושו אמר, 'בחורה ששערה אסוף למעלה'.”

“שאל ג'ושו את נאנסן: 'מהי הדרך?' ענה נאנסן: 'חשיבה פשוטה היא הדרך.' ג'ושו: 'איך לומדים אותה?' נאנסן: 'אם תנסה ללמוד, תתרחק ממנה.' ג'ושו: 'אם לא אלמד, איך אדע אם זוהי אכן הדרך?' נאנסן: 'הדרך אינה ידיעה, אך גם אינה חוסר ידיעה.' ”

“ג'ושו שאל [את מורו] ננסן: 'הדרך' - מהי?' ננסן אמר, 'זוהי המחשבה של היום-יום'. ג'ושו אמר, 'לכך צריך לכוון, הלא כן?' ננסן אמר, 'ברגע שכיוונת למשהו, כבר החטאת.' ”

“אפילו יהיה זה ילד בן שבע, אם יהיה גדול ממני, אלך בעקבותיו ואתחנן ללמוד ממנו. אפילו יהיה זה אדם בן מאה, אם יהיה פחות ממני, אלך בעקבותיו ואלמד אותו.”

“אם האדם הנכון מלמד את הדרך השגויה, הדרך תעקוב אחרי האדם ותהפוך לדרך הנכונה.”

“כשקר – קר, כשחם – חם.”

“אני ניגש היישר ללב העניין.”

“דבר אינו חסר.”