חיים באר

“ראשיתם של המעשים שבכוונתי לגולל בספר זה אחוזה באחריתו של ספר אחר, שעמי בכתובים.”

“ומי ימנה את מספרם של הבריות אשר מחשבות החרדה מפני הרעב והמצוקה הוציאו אותם מדעתם והם כלואים בבתי־משוגעים, וסניטרים בעלי גוף שומרים עליהם יומם ולילה כדי שלא יאבדו עצמם לדעת.”

“כאשר יסיימו הצעירים את שירותם הצבאי, אמר לדר וחיוך על פניו, יזכה כל אחד לחיי חופש ויהיה רשאי לבלות את חייו כאוות נפשו.”

“עוד נזכה שבחנויות המכולת של הורי ושל אדון רכלבסקי יארזו זיתים וגבינה בכתביהם של סטלין ושל לנין.”

“חודשים רבים לאחר ששבתי משם, ולאחר שהקפדתי לרחוץ דבר יום ביומו את ידי בסבון קרבולי, עדיין הייתי מפחד ללטף את ילדי ועדיין הייתי שב ורואה את פנרה בחלום.”

“בין לבין, בין עפר לעפר, אנחנו חוטפים לנו סופגנית או לביבה ומקנחים בריבה נאה.”

“הייתה לשונו של נוסקה דלה וחסרת רגש, משובצת בפסוקים שלא כצורתם, בביטויים משפת העיתונות, בראשי תיבות ובמלות סלנג.”

“כחוקות שמים וארץ היו המריבות הדבר היציב היחיד בחיי נישואיהם וכהמה בלתי מובנות לחלוטין.”

“אם תברח מן החיים, אם תצטנף בפינה שלך ותעצום את העיניים, לא תכתוב לעולם דברים בעלי ערך.”